Sha'arei Torat Bavel on Arakhin Daf 27b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(כז סע"ב) ודינר מאי עבידתיה אמר רב ששת ה"ק וכו'.—תניא בתוספתא פ"ד הכ"ב: "בעשרים וחמש כופין את הבעלים ליתן שלשים פחות מכן (צ"ל: יותר מכן) אין כופין את הבעלים שאין כופין את הבעלים אלא כנגד חומש. רצו הבעלים לגאול הרשות בידן נותנין שלשים ואחד ודינר". ומזה מבואר שיש לתוספתא שיטה אחרת מתלמודנו, דאף אם הבעלים לא אמרו אלא עשרים סלעים מצומצמים, ואחר נותן כ"ה סלעים, מ"מ כופין את הבעלים ליתן שלשים. וטעמו של דבר נראה, שהוא ע"פ מ"ש הרמב"ם בסוף הלכות תמורה: "שטבע של אדם נוטה להרבות קניינו ולחוס על ממונו, ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו וניחם ויפדה בפחות משוויו - אמרה תורה אם פדה לעצמו יוסיף חומש". ולפיכך אנו אומרים, דודאי היא שוה כ"ה כמו שנתן אחר, וכופין את הבעלים ליתן בה כ"ה כפי שוויה האמיתי, וצריך להוסיף גם חומש, אבל חומש זה אינו מוסיף אלא רק על הסכום שאמר הוא בעצמו תחלה. ולפ"ז אין צורך במה שאמר רבא לעיל "דאמור בעלים פרוטה ולא דק", שזה דוחק גדול. אבל אם הוסיף אחר עד כ"ו, ודאי שזה הוסיף יותר מכדי שוויה, ולכן שוב אין כופין את הבעלים ליתן כ"ו וגם חומש על הסכום שאמרו הבעלים תחלה, אלא שתולים ברצון הבעלים, שאם ירצו יתנו כפי שוויה, דהיינו כ"ה, שהרי דרך הבעלים לפחות חומש כמו שנתבאר, וגם יוסיפו חומש מדמי שוויה, ובס"ה שלשים ואחד ודינר.
עוד יש ליישב שיטת התוספתא באופן אחר ומהופך, שדרך מי שרוצה לפדות שדה מהקדש להוסיף חומש על שוויה, כי יודע זה הפודה, שגם הבעלים אם רוצים לפדותה כפי שווייה הם צריכים להוסיף חומש, לפיכך גם הוא נותן מתחילה חומש יותר משווייה; ועל אותו חומש שמוסיף זה אין כופין את הבעלים להוסיף חומש על החומש. אבל אם אחר מוסיף על הכסף שפתחו הבעלים יותר מחומש - מה שאין דרך להוסיף - אנו אומרים שודאי שדה זו היא שוה יותר מן הסכום שפתחו בו הבעלים בסך כזה שהוסיף האחר יותר מחומשה, לכן אם הבעלים פתחו בעשרים ובא אחר ונתן עשרים וששה, והרי הוסיף סלע על דמי חומשה, אומרים אנו, שהשדה שוה עשרים ואחד, ואם ירצו הבעלים לפדותה הם צריכים ליתן דמי שווייה, דהיינו כ"א, ולהוסיף חומש על דמי שווייה, שהם חמשה סלעים ודינר וגם חמשה סלעים שהוסיף האחר תחילה על דמי שווייה, והם בס"ה ל"א ודינר. ומ"מ יותר נראה כאופן הראשון.
בין כך ובין כך תמוה קצת, שאם פתחו הבעלים בעשרים ובא אחד ונתן כ"ה כופין את הבעלים ליתן שלשים, והרי יש להקדש שלשים; אבל אם הוסיף זה האחר מתחילה ונתן כ"ו אז אין להקדש אלא כ"ו, שהרי באופן זה אין כופין את הבעלים כל עיקר אלא ברצונם תלוי הדבר.