(לח ב) סח לי ר' יוחנן בן אלעזר וכו'.—עי' מ"ש בפסחים נא א, דהעיקר שצ"ל כאן: "ר' יונתן בן אלעזר" [וכן הוא בשמ"ק ובכ"י מינכן], ושהוא ר' יונתן סתם. וגם שם סיפר ר' יונתן עם ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא, וכן עוד בירושלמי הוריות פ"ב ה"ה. ולפ"ז צ"ל דמעשה דהכא היה בפעם הראשונה שבא לפניו, ולכך אמר כאן "ומימי לא עברתי לפניו".

(לח ב תוספות) ד"ה וסימניך וכו' ומיהו יש להעמידה ביבלת שבעין וכו'.—לשיטת רש"י בעירובין (קג א) אין הענין כן, שהרי כתב בעירובין שם: "זהו יבלת האמורה בתורה", והרי אמרו לקמן (מ ע"ב), דיבלת שבתורה היא שיש בה עצם ואפי' בגוף. וליישב דקדוקם של תוס' נראה, דזה שאמרו "מום שאינו עובר" עניינו, שאינו עובר מעצמו ואפי' ברפואה אינו עובר; אבל אם מום זה הוא יתר בגוף ודאי שאפשר לחותכו ולהעבירו, ומשנה שלימה שנינו לקמן (מה א) "למטה מן הפרק וחתכה כשר". ואל תתמה מזה ששנינו עוד שם "היתה יתרת וחתכה אם יש בה עצם פסול", שכבר תיקנו רש"י שם בטעם יפה מפני שהוא כמחוסר אבר.