(נד ב) אתון דלא מיתחמי לכון שיעורא וכו'.—בג' מקומות נמצא ששיערו חכמים באיסר האיטלקי: כאן ובסוכה לו א: "תני עולא בר חנינא ניקב (פי' האתרוג) נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר". כתובות עה א: "ואיזהו גדולה (פי' שומא הפוסלת באשה) פירש רשב"ג עד כאיסר האיטלקי". וכל אלה נפסק כן בפוסקים. ויש עוד במקואות פ"ט מ"ה: "רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי", ואין הלכה כן. ועוד יש בתוספתא דמכילתין פ"ג ה"ז בגלודה: "וכמה היא כדי להעלות ארוכה רשבג"א עד כאיסר האיטלקי", וגם זה אינו כהלכה, שמצינו שיעור אחר לקמן (נה ב): "ואם נשתייר בו כסלע כשרה". וכן תניא בספרא שמיני [סוף פרק ג'].

ונודע כי האיסר האיטלקי הוא מטבע של נחושת רומי¹, והיתה ידועה בזמן חז"ל בא"י, שהיתה תחת שלטון רומי והמטבעות הרומיים היו מהלכים בה, אבל לא היתה ידועה בבבל, שמשלו בה הפרסיים. והוא שאמר זעירי כאן "אתון דלא מתחמי לכון שיעורא שיעוריה וכו'". ובימינו, שאף שאר השיעורים נעלמים מאתנו, כתב הב"י (יו"ד ריש סי' לד) בשם הרשב"א בחדושיו שכתב על שם העיטור "ואנן דלא מתחזי לן שיעורא אזלינן לחומרא".

footnotes: ¹ עי' תוס' קידושין ב א ד"ה איטלקי ומוסף ערוך ע' אסר.

ויש לנו להוכיח שרוחב האיסר הוא לא פחות מגודל אחד ושני חומשי גודל ולא למטה משיעור זה, מפני ששנינו באהלות רפי"ג "העושה מאור בתחלה שיעורו מלא מקדח שירי המאור רום אצבעיים על רוחב הגודל". היוצא מכאן דמלא מקדח הוא יותר מאצבעיים על רוחב הגודל¹. עוד מבואר בבכורות לז ב, דמלא מקדח שיעורו כפונדיון האיטלקי, ומאחר שהפונדיון הוא שני איסרין ורוחב הפונדיון הוא שתי אצבעות, נמצא שהאיסר שהוא מחציתו של פונדיון במשקל אינו פחות מאצבע ושני חומשי אצבע ברוחב, כמובן בנקל לחושבי מדות העיגולים. וכל זה אם היה עובי האיסר כעובי הפונדיון ממש. אבל ידוע מנהג יוצקי מטבעות, שכל מטבע שהוא פחות ברחבו הוא דק גם בעוביו. ולפ"ז ודאי היה רוחב האיסר יותר משיעור שקצבנו, אבל בכל אופן לא למטה משיעור זה.

footnotes: ¹ וכ"ה דעת מרדכי ב"ב רפ"ב וכן משמע מרמב"ם הל' טומאת מת פי"ד ה"ג (ואף שבפיה"מ אהלות שם כתב להיפך [ע"ש], ברור אצלנו שט"ס שם).

ודע שבפרדס הגדול לרש"י סי' רט כתב: "נקב שיש בו חסרון רואין אותו אם יכנס באותו מקום הנקב כגרעינת החרוב הבינונית שהיא שיעור איסר האיטלקי ה"ז טריפה פחות מכאן כשרה". וברור דשיעור "גרעין של חרוב" יצא לו מתורת הגאונים, דפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף, והאיסר שהוא ח' פרוטות הוא משקל ד' שעורות של כסף או משקל גרעין אחד של חרוב (עי' בסוף הל' בכורות לרמב"ן), אבל נפלא הוא, שהרי שיעור הגאונים הוא במשקל אבל לא ברוחב או בעובי. ועוד שכבר נתבאר שהאיסר עצמו הוא של נחושת, אלא שמשקלו שוה לגרעין של חרוב כסף¹. וכן אני תמה על טור יו"ד סי' ל"ד שכתב, דשיעור איסר לרוחבו הוא כעובי דינר, והוא הוציא זה מהמבואר כאן דשיעור איסר כדינר קורדינאה. אבל כבר נתבאר דהשיעור הוא רק ברוחבן ולא בעוביין (עי' ירושלמי כתובות פ"ז ה"ט), וגם כי הטור כתב דינר סתם, ולא כל הדינרין שוין.

footnotes: ¹ ועי' בתוי"ט מקואות פ"ט מ"ה שכתב על הרע"ב שלא דק בכעין זה.