(יג רע"א) אמר שמואל לא אמרה ר"ע וכו'.—עי' רש"י שפירש לא אמרה ר"ע להא הלכה כאותו תלמיד וכו'. אבל מפשטות הדברים משמע שכל דברי ר"ע מתחילתם ועד סופם לא נאמרו אלא לחדד בהם את תלמידיו, שיתנו לב להבין ולהשיב על דבריו, שהם סותרים את עצמם מתחילתם לסופם, לפי העולה על הדעת; אבל לפי האמת אין בהם סתירה וצדקו יחדיו. וענין דבריו של ר"ע הוא, דר' ישמעאל לא אמר דבר זה; ומ"מ הלכה כפי מה שיוצא מדברי אותו תלמיד, שהרי הלכה כב"ה. ולפיכך בין לאותו תלמיד ובין לר"ע הלכה דבין כך ובין כך כל מבוי ניתר בלחי או קורה. וענין "הלכה" ברור שאינו שייך אלא בפסקי דינים, אבל בדבר שאין בו חלוקה בדין, רק באיזה אופן היה מחלוקתם של ב"ש וב"ה, אין שייך בו "הלכה" כמובן. ועי' סנה' (נא ב): סוגיא דשמעתא הלכה קאמר.