Sha'arei Torat Bavel on Menachot Daf 81b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(פא סע"ב) ולא יביא מחיטי מע"ש אלא ממעות מע"ש.—פי' שאם יש לו סולת מחיטי מע"ש לא יעשה ממנה לחם לתודה, אלא פודה לסולת של מע"ש, ומהמעות יקנה לחמי תודה מן השוק. ולמטה נחלקו ר' זירא ור' ירמיה במי שקנה חיטין או סולת ממעות מע"ש על מנת שיעשה מהן לחמי תודה, שר' זירא מתיר משום שבשעה שלקח חטין וסולת ללחמי תודה פקעה מהן קדושת מע"ש; ור' ירמיה אוסר משום דמין מעשר הוא אלא שצריך לקנות ממעות מע"ש חלות אפויות מן השוק ללחמי תודה. כן פירשו הרמב"ם והרע"ב, וכן מוכח בירוש' מע"ש פ"א ה"ד. אבל רש"י ז"ל פירש משנתנו לענין תודה עצמה, ולכן הוכרח לדחוק ולפרש הא דאמרינן למטה "מה שלמים אין גופן מעשר אף תודה נמי אין גופה מעשר", דאין ענין "גופה מעשר" דתודה כענין "גופן מעשר" דשלמים. וזה דוחק גדול. ואולי לא רצה רש"י לפרש בלחם משום דלעיל (עו ב) איתא, שאין כל המנחות ניקחות חטין חוץ מלחם הפנים.
(שם) יתיב ר' ירמיה קמיה דר' זירא ויתיב וקאמר וכו'.—ברוב המקומות בלשון כזה - עניינו דהאי דיתיב הוא דקאמר; אבל כאן א"א לפרש כן, שהרי ר' ירמיה הוא תלמידו של ר' זירא, וא"א שר"ז יקרא לתלמידו "רבי". יאולי יש להגיה כאן; "ויתיב ר' זירא וקאמר". וכן בירושלמי גטין פ"ג ה"ב אמר ר' ירמיה לר' זירא "רבי". (ועי' מ"ש בע"ז ו ב)¹.
footnotes: ¹ [בכל כתבי היד לי' "יתיב ר' ירמיה...", ובכ"י מינכן: א"ל רבא רבי וכו'. ועי' ד"ס.]