(צט ב משנה) שנים בידם שני סדרים.—נראה דכשמכניסין את הסדרים בפנים היו מכניסים אותם כשהם מונחים בדפוס (עי' לעיל צד א תוס' ד"ה וכשהוא), דאם לא כן א"א לכהן אחד לשאת בידיו סדר של שש חלות - הגבוהות שתי אמות לר"מ ושתים ומחצה לר' יהודה (עי' לעיל צז א) וארכן ורחבן חמשה או ששה טפחים - באופן שלא יהיה נפרס מן הלחם אפי' משהו, שהרי אם נפרס מקצת מלחם אחת היו נפסלות כולן, כדתני בספרא פ' אמור [סוף פרק י"ח]: "היא שאם נפרסה אחת מהן כולן פסולות", וא"א לאפות אחרות, שאין אפייתן דוחה שבת (כדתנן לעיל צו ב ולקמן ק ע"ב). ואפשר שאף כשמסלקים את הסדרים מניחים אותם בדפוס ונוטלים אותם בו להניחם על השלחן שבאולם, ועי' בתוספתא ספי"א.

(שם) המכניסין עומדים בצפון וכו'.—עי' מ"ש בסוכה (נו ב).

(צט ב) וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום.—מלשון "ערבית" משמע ערב ממש דהיינו בלילה, ואין צריך שימסור יום ללילה, אבל צריך שימסור לילה ליום. וזהו שאמר ר' יוסי "שלא ילין שלחן בלא לחם". אבל במגלה (כא א) מבואר, דסדור בזיכין לר' יוסי אינו אלא ביום דוקא. ולפ"ז צ"ל דלשון "ערבית" דא"ר יוסי לאו דוקא, אלא שהמכוון הוא בין הערבים. וכ"ה הנוסח בתוספתא פי"א הי"ב: "והכניסו את החדשה בין הערבים אפי' בשאר ימות השנה מוציאין אותו חוץ לעזרה אין בכך כלום". והיינו שצריך שימסור יום ללילה ולילה ליום. ויש בזה מחלוקת בירושלמי ריש יומא (ע"ש).

(צט סע"ב) שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל וכו'.—בס' לקח טוב (המכונה פסיקתא זוטרתי) פ' תרומה (כה ל) הנוסח, דשאל את ר' יהושע. ויש סמך לגירסא זו מתוספתא ע"ז פ"א וירוש' פיאה פ"א ה"א וסוטה ספ"ט, שבכולם איתא דר' יהושע נשאל כן והשיב כתשובה זו.