Sha'arei Torat Bavel on Nazir Daf 65a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סח רע"א) פרט להרוג.—דעת הפי' המיוחס לרש"י, שיש להרוג תפוסה, וכ"ה דעת הרמב"ם (הל' טומאת מת פ"ט ה"ג). אבל דעת התוס' כאן, שאין להרוג תפוסה מפני שהוא כחסר, דחסר אין לו תפוסה, כמבואר למטה. וכעין זה מצינו בנדה (כז ב) דהרוג אין לו רקב, ופי' רש"י (שם) מפני שהוא כחסר. ולפי' המיוחס לרש"י כאן צ"ל, דהרוג אינו כחסר, שאיבריו כולם שלימים, ולא נחסר אלא מדמו, ואין הדם מעכב (ועי' מ"ש לעיל מד א). ומה שאין להרוג רקב אינו אלא מהלכה ולא משום שנחשב כחסר. אבל דברי הרמב"ם א"א ליישב באופן זה, שהרי כתב (הל' נזירות פ"ז ה"ג), דהרוג אין לו רקב, שהרי נחסר דמו.
(שם) מת שחסר אין לו תפוסה ולא שכונת קברות.—לעיל (נא ב) איתא נמי "ולא רקב". וברור שדין שלשתם שוה, ולכך נראה דהמוצא ג' מתים מושכבים כדרכם, אלא שכבר כלה גופם ובשרם, ורק העצמות נשארו, ולפי הנחתן וסדרן של העצמות ניכר, שבשעה שנקברו נשכבו כדרכם ולא נחסר מהם שום אבר הרי דינם כמתים שלימים, ויש להם תפוסה ושכונת קברות ורקב. ולא יתכן לומר, שאם נרקב הבשר אין להם תפוסה ושכונת קברות, דהא לענין רקב א"א לומר כן.
(סח סע"א תוספות) ד"ה הוא דאמר וכו' אלא ריב"נ.—עי' סה"ד ע' ר' יוחנן, שדחה דברי התוס' כאן, וכתב שקרוב בעיניו, שהוא ר' יוחנן בן יהושע בן חמיו של ר"ע, שמצינו גם בידים ספ"ג, שאמר משום בן עזאי.