Sha'arei Torat Bavel on Pesachim Daf 10b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יו"ד ע"ב תוספות) ד"ה הניח וכו' ולית להו לרבנן הוא שאבד הוא שנמצא וכו'.—י"ל דשאני הכא דברור הוא שלא מצא במקום שהניח, אבל הקבר שאבד ונמצא אפשר שהוא זה שאבד וזהו מקומו. וגם לא קשיא מרשב"ג ארשב"ג, דהכא תלה שמא שכח, ובקבר שאבד אמר תיבדק כל השדה; דשאני טומאה שהיא מן התורה, אבל הכא אינו אלא חששא בעלמא מדרבנן.
(שם תוספות) ד"ה שאני וכו' וא"ת דהכא וכו'.—עי' אגרות ושו"ת הרמב"ם סי' ל"ט שנשאל על זה ותירץ דמשום שהגנבים טמאים שהם גרועים מעמי הארץ לכך בקרדום שאבד דאמרינן שאדם גנבו, וכן במצא בזוית אחרת אמרינן שאחד נטלו ועשה בו צרכיו והחזירו לזוית אחרת, ושואל שלא מדעת גזלן הוא מה שאין כן בככר, שאין אדם שואל ככר ומחזירו בעצמו (ע"ש). והנה לא שאלו לו מצלוחית, אבל יש לתרץ גם בזה לדעתו משום דהכל טמאים לחטאת דבגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת.