Sha'arei Torat Bavel on Pesachim Daf 94a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(צד א) אנא ביממא הוא דאמרי ורבנן הוא דקא טעו דקא חשבן דקדמא וחשוכא.—עיקר הביאור הוא, דר' יוחנן אמר דמהלך ארבעים פרסאות הוא מן הנץ החמה ועד שקיעת החמה, וטעו רבנן וחשבו שגם מעלות השחר עד הנץ וכן משקיעת החמה עד צאת הכוכבים בכלל זה. וזהו ענין "דקדמא וחשוכא" כדמוכח במגלה כ ע"ב.
(צד סע"א רש"י) ד"ה בין עגלה וכו' כמה כוכבים יש וכ"א כדי יישוב וכו'.—עי' תד"א רבה פ"ב משמע דר' נתן פליג אמאן דאמר כל היישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב.
(צד א תוספות) ד"ה כל הישוב וכו' הך פליגא אהא וכו' כל העולם כולו שליש ימים וכו' דא"כ לא היה להיות ברקיע אלא שלשה כוכבים.—דבריהם תמוהים, דאיך עלה על דעתם, שחצי כדור של הרקיע אינו גדול מאורך הארץ, שהיא כקו אלכסון של עגול [= קוטר] כנגד חצי העגול אם היה גובה הרקיע מן הארץ כמחצית אורך הארץ. אבל כבר אפשר שגובה הרקיע הוא הרבה יותר מאורך הארץ, ולפי זה אפשר להיות ברקיע כוכבים לאין מספר אף שכל אחד גדול מן הארץ עצמה כפי עוצם מרחק השמים מן הארץ. ועי' חגי' (יב א) תוס' ד"ה מסוף. שוב מצאנו בס' מדרש תלפיות ענף כוכב, שהעיר על זה.