Sha'arei Torat Bavel on Sanhedrin Daf 70a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ע רע"א משנה) וישתה חצי לוג יין האיטלקי.—פירש"י: "יין האיטלקי טוב ומעולה הוא וממשיך בתריה אבל בחמרא אחרינא אינו חייב בחצי לוג". וזה פלא שלפחות היה להם לבאר במשנה או בברייתא או באחד התלמודים כמה ישתה משאר יינות כדי שיהא נקרא סובא. והנה הרמב"ם (הל' ממרים פ"ז ה"ב) לא הזכיר אלא יין סתם. והעירו ע"ז בהג"מ, וכ"מ ורדב"ז שם שניהם לדבר אחד נתכוונו, דתנא יין משובח שבארצו נקט אבל לאו דוקא אלא יין משובח לפי המקום והזמן (ע"ש). ואין זה מחוור, שהרי הרמב"ם סתם דבריו ולא פירש לפחות דצריך שישתה היין החשוב והמשובח ממיני יינות לפי המקום והזמן. לכן נראה שסובר הרמב"ם, שא"א לומר, שלא חייבה תורה אלא ביין האיטלקי בלבד ולא ביין של א"י. ואם הלכה למשה מסיני כן הוא היו מפרשים זה בתלמוד. לכן פירש הוא ש"האיטלקי" אינו תואר היין אלא על התרטימר והלוג שהם במדה ובמשקל איטלקי. והנה כבר שנינו בכלים פי"ז מי"א "מדת הלח והיבש שיעורן באיטלקי זו מדברית", וזה כלל גדול לכל שיעורי מדות לח ויבש הנזכרים סתם בכל הש"ס, שהם מדה מדברית הקטנה, ולאפוקי מדה ירושלמית הגדולה ממנה. וכ"ש הציפורית שהיא גדולה גם מירושלמית כנודע. ומ"מ הוצרך רבי לשנות אף כאן שהיא מדה איטלקית משום תרטימר, שהוא משקל, משום שלא בכל מקום שיערו במשקל אחד, והודיע כאן שהוא במשקל האיטלקי. והרמב"ם שלא פירש (בהל' ממרים שם) שהן במשקל ומדה איטלקית, סמך על מה שכלל בהל' עירובין פ"א הי"ב שיעור כל המשקלות והמדות שהוא מזכיר בספרו (ע"ש). וכפירושנו מוכיחה גירסת הערוך ע' איטלקי שהעתיק "וישתה חצי לוג יין באיטלקי" בבי"ת, וכ"ה הנוסח בסדר המשנה שבירושלמי כאן. וזה כעין מה ששנינו בשביעית פ"א מ"ב "ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי". עוד שנינו בריש קידושין "פרוטה א' משמונה באיסר האיטלקי". והיינו נמי משום דשיעורי המטבעות לא נתבארו בכלים שם, לכן פירשו השיעור במקומו שם.
עוד ראיה לפירוש זה מדשנינו בסיפא "שתה כל משקה ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה", ולא שנה רבותא יותר 'שתה כל יין ולא שתה יין האיטלקי אינו נעשה בן סורר ומורה', ש"מ שאין הפרש בין יין ליין.
עוד מצינו בעירובין (סד א) שאמר ר"ג: "כלום שתינו רביעית יין האיטלקי וכו' ולמדנו שרביעית יין האיטלקי משכר" גם בזה נראה דמלת "האיטלקי" היא תואר לרביעית ולא ליין. ואף דשם אמרו "שאני יין האיטלקי דמשכר טפי", והרי מבואר דהאיטלקי הוא תואר על היין, אינו אלא שינויא בעלמא; אבל לפי מה דמסקינן התם "רכוב שאני" אין אנו צריכים עוד לדחוק ולומר דיין האיטלקי משכר טפי. ושפיר י"ל דהאיטלקי הוא תואר לרביעית. וה"נ משמע בירושלמי ע"ז (פ"א ה"ט, מ סע"א), שבאותו ענין הנוסח שם: תאמר ששתינו רביעית יין באיטלקי וכו' מדבריו למדנו שרביעית יין¹ משכרת. וענין זה משולש בויק"ר פל"ז: "משער את רביעית יין באיטלקית וכו' ולמדנו כי רביעית יין משכרת". [ובדפוס שאלוניקי: שאני רביעית יין וכו', ועי' ד"ס.]
footnotes: ¹ ונשמטה שם מלת האיטלקי, כי אין הפרש כל עיקר בין יין ליין, וכן נשמטה מלה זו בתוספתא פסחים פ"ב (ע"ש).
עוד מצינו בירושלמי שבת רפ"ח ופסחים רפ"י ושקלים פ"ג ה"ב: "תני ר' חייא ארבע כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי", ועניינו ברור שהרביעית היא במדה איטלקית, וכמו שנתבאר למעלה, ודלא כמו שפירשו המפרשים שם "ביין האיטלקי" (ע"ש). שוב מצאנו בחדושי הרמ"ה כאן שכתב: "וישתה חצי לוג יין באיטלקי חצי לוג יין בלוג האיטלקי שהוא גדול מלוג מדברי, ומאן דמפרש האיטלקי איין לא חש לקימחיה". והנה עיקר פירושו סיוע לפירושנו, אלא דזה שכתב דלוג האיטלקי גדול מלוג מדברי שגגה היא, שהרי משנה שלימה שנה רבי, דהאיטלקי זו מדברית, וכמו שנתבאר למעלה. ואולי ט"ס יש שם.