Sha'arei Torat Bavel on Sanhedrin Daf 91a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(צא א) כשבאו בני אפריקי לדון עם ישראל וכו' וכנען אבוהון וכו'.—עי' באר שבע שתמה ע"ז ש"בב"ר רפל"ז איתא בני יפת גומר ומגוג א"ר שמואל בר אמי זו אפריקא, וכ"ה בתרגום ירושלמי ואיך אמרו כאן "וכנען אבוהון דהנהו אינשי". ובב"ר פס"ב מייתי הך עובדא ולא נזכר כלל בני אפריקא רק "בני כנען" ואולי ט"ס הוא". ונראה לומר ע"פ מה דמתני במדר"י סוף פר' בא: כל ז' אומות נקראו ע"ש כנען. ועוד מצינו בירושלמי שביעית פ"ו ה"א: גרגשי פינה והלך לו לאפריקי. ולפיכך יש לכנות את הגרגשי כנען ובני אפריקא, ולכן במקום "בני אפריקא" דהכא איתא במגלת תענית פ"ג "כנעניים" וכן בב"ר פס"ב.
(צא סע"א) א"ר ירמיה בר אבא מלמד שמסר להם שם טומאה.—ביאור זה לפי דעתנו שדבר שהוא אסור בלא תעשה ומוזהרין עליו נקרא "שם" כמו במכות (ד א): "שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין". והנה כאשר רצה אברהם אבינו לשלח את בני הפילגשים מעל פני יצחק בנו אל ארץ קדם, אשר שם מקור הכשפים והקסמים כענין שנאמר "כי מלאו מקדם" (ישע' ב ו), וכן בלעם בן בעור הקוסם היה מקדם (במ' כג ז), היה אברהם מתיירא שלא ילמדו מהם מעשי הכשפים והקסמים והאסטרולוגיא¹, שכל המעשים הללו מטמאים את האדם העוסק בהם ככתוב "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם" (ויק' יט לא), לכן מסר להם אברהם, שאלו הדברים מטמאים את המתעסק בהם ושהם מוזהרים להתרחק מן המעשים הללו. ועל ענין זה נתכוונו חז"ל במלים מעטות "שמסר להם שם טומאה". אחר זמן רב (ז"ך אלול תר"פ) מצאנו בספר מעשי ה' מעשי אבות ספכ"ה שכתב ע"ז: "ר"ל שמסר להם סימן שידעו איזה שם הוא של טומאה שיתרחקו ממנו" והוא קרוב לביאורנו.
footnotes: ¹ היינו החוזים במזלות וכוכבים וכמו שאמרו בקה"ר פ"ז: מה היתה חכמתן של בני קדם שהיו יודעין במזל וכו'.