(לב א) בעינא דאיזל למדינת אפריקי וכו' דפסקי הרי חושך וכו'.—נראה שמדינת אפריקי דהכא איננה חלק הארץ הנודע מקדם ועד היום בשם "אפריקא" אלא היא איזו מדינה בהודו המזרחית, שבזמנו של אלכסנדרוס המוקדוני היתה נקראת "אפריקי", והרי חושך דכאן הם הרי הימליא הנודעים, המפסיקים בין הודו ואפגניסטאן, והרים אלה רמים ונישאים מאד מאד, ולכן כינו אותם בשם "הרי חושך", שהעומד לרגליהם למטה אינו יכול להביט אל ראשם שלמעלה מרוב גובהם, וגם עב הענן מחשיך אותם וערפל יכסם תמיד. ובירושלמי שביעית פ"ו ה"א: "עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם זו אפריקי". וכן בבבלי (סנה' צד א): "להיכא אגלי להו¹? מר זוטרא אמר לאפריקי ור' חנינא אמר לערי סלוג". ונודע שחלח וחבור נהר גוזן והרי מדי - כולם אינם בחלק הארץ המכונה "אפריקא". ומוכרח שאפריקי זו שבתלמודים אחרת היא, ונמצאת מאחורי הרי חושך הם הרי הימליא, כמו שביארנו. והרי סלוג, שעניינם "הרי שלג" הם הם ההרים הנ"ל, משום שהשלג נמצא עליהם תמיד, בחורף ובקיץ, כי מחמת גובהם ישלוט בהם הקור כל ימות השנה, ולעולם לא ימס השלג שבראשם. ועוד אמרו בירושלמי סנהדרין פ"י ה"ו [כט סע"ג]: "לשלש גליות גלו ישראל וכו' ואחד שירד עליהם הענן וכיסה אותם". וענין זה שגלו לאחורי ההרים הללו, אשר ענן וערפל שוכן עליהם תמיד, כמו שביארנו; והרי חושך אלו מפסיקים בינינו ובין הגולים, וכאילו הענן כיסה אותם. ועוד מצינו בב"ר פל"ג (וכעין זה גם בירושלמי ב"מ פ"ב ה"ה): "אלכנסנדרוס מוקדן אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חושך ושלח ליה נפק ליה והוא טעין גידומי דדהב בגו דסקוס דדהב (פי' לחם זהב על שלחן זהב)". וכתב החכם שולמאן בסוף ח"א מספרו דברי ימי עולם, שבזמן אלכסנדרוס היה מלך אחד בארץ הודו מבני משפחת "קאצי", והוא "מלכא קציא" שבב"ר. ומצאתי בספר תבואות הארץ פ"ה, שדעתו על הרי טויריס שהם לצפון נהר פרת, ובעבר הרים אלה היתה אפריקי זו (ע"ש). ובערוך השלם ע' אלכסנדרוס כתב, שהרי חשך הם הרי "קציא" שבנגב מצרים התחתונה, וזהו "מלכא קציא" שבמדרש (ע"ש). ולדעתנו דברי שניהם אינם מחוורים, והעיקר כמו שביארנו.

footnotes: ¹ דכתיב וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי הי נינהו אותן מקומות - כן פי' רש"י שם.