(לג ב) עבורי דרעא אטוטפתא אסור.—עי' רש"י ותוס'. ובפשטות יש לפרש דעבורי לשון אקדומי הוא (עי' פסח' ז ב) וה"ק: אף שהמצוה היא להקדים ולהניח תחילה של יד ואח"כ של ראש מ"מ אם אירע שבא לידו של ראש תחילה מניח את של ראש ואח"כ מניח את של יד, דאסור להקדים את של יד לשל ראש, שבא לידו תחילה. וכן הוא ביאור מה שאמרו "אין מעבירין על המצות"-אין מקדימין על המצות, שלא יקדים מצוה גדולה למצוה קלה שבאה לידו תחילה, אלא כל מצוה קלה שבאה לידך תחילה עשה אותה ואל תחמיצנה. וביאור מה שאמרו כאן "היכי עביד מדרעא לטוטפתא" הוא כפי' רב האי גאון, שהובא בתוס' כאן. ומצאתי ביראים סי' טז שכתב פי' עבורי אקדומי כמו "ויעבור מלכם לפניהם" (מיכה ב יג) פי' ליתנו בנרתיק תחילה, שהרי היה צריך להעביר על המצות בהניחו אותן ע"כ. ופירוש זה מובא בריטב"א כאן בשם ר"י, ובל"ס שט"ס הוא וצ"ל. ר"א (במקום "ר"י") והוא ר' אליעזר ממיץ בעל היראים.

(שם) מיבעי ליה לגופיה דקאמר רחמנא נקדמו למערכה שנייה וכו'.—פי' דסדור שני גזרי עצים קודם למערכה שנייה ולא שמע להא דאמר אביי כן לעיל משמיה דגמרא.