Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Batra Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כיני מתניתא וסד בסיד כו'. — צ"ל: כיני מתניתא או סד בסיד כו' מהדא מרחיקין כו' (פי' ושם סגי בג' טפחים או סד בסיד וה"נ ברישא).
היה עשוי כשובך מהו. — ע' נימוקי יוסף שפירש דאם היה התנור עשוי כשובך דהיינו פתחו מן הצד כמה צריך להיות על גביו למעלה.
תני ר' קרנא אין הוה כגון קיני כו'. — צ"ל: תני ר' קרנא אם היה חנות או רפת מתחילה מותר (וכעין זה למטה ה"ג ותוספתא פ"א ובבלי כ' ב', וכל הלכה זו שייך למשנה ג') תחת דירתו מהו אמר ר' אחא כ"ש תחת דירתו כו' א"ר יהושע בן לוי ממחיי רבנן כו' מדלקה קלין (פי' קליות שהיו עושין שם קליות) תחות ר' אילפיי (ע' נימוקי יוסף פרק זה ושם הנוסח "ר' אילעא" וברא"ש שם סימן י"ח הנוסח "ר' אלעזר").
תני לשכינו יכול לחזור בו כו'. — צ"ל: לשכינו מעכב הוא עליו משקיבל עליו כו' (ובתוספתא פ"א ובבלי כ"א ב' גירסא אחרת) חד אמר מהו לשכינו (פי' שמעכב עליו) עבידתא גו דרתא (פי' לעבוד מלאכתו בחצר דאף שהוא יוצא ומוכר בשוק מעכב עליו לעבוד בחצר אלא יעבוד בביתו וכל זה בחצר של שותפין) משקיבל עליו אינו יכול לחזור בו וחורנא אמר מהו לשכינו מיפתח ליה חנות כו'.
לשמאל זוקף מיד. — צ"ל: לשמאל סומך מיד (פי' שדרך לזקוף את הסולם מימין למזחילה).
הדא ילפא מההיא שאם היא שנים שחייב להכריז כו'. — צ"ל: ההיא ילפא מהדא (פי' שכמו הכא בשני שובכין הניפול שלהן ה"נ במוצא מציאה בין שני בני אדם חייב להכריז) והדא ילפא מההיא שאם היו שלשה (פי' ג' שובכין) שהוא של מוצאו (פי' וכדאיתא בב"מ פ"ב ה"ג בקרפיפא של ג' בני אדם אינו חייב להכריז).
עד מקום שעומד ומריח (פי' זהו טעם של חמשים אמה) כיני מתניתא ר"ע אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה חוץ מן המערבה (כל זה יש להוסיף כאן) ותני כן ר"ע כו'.
אוף אנא אית לי יישוב העולם באילנות א"ר יוסי ויאות כו'. — חסר וכצ"ל: ויישוב העולם באילנות ר' יסא בשם ר' יוחנן אין שרשין לעניין בכורים כלום א"ר יוסי ויאות שאם אומר את שרשין עיקר כו' (וע' ערלה פ"א סוה"א).
ר' יונתן הוה דאין טבאות כו'. — כעין מעשה זה נמצא גם במדרש תנחומא פ' שופטים סימן ג' בר' יונתן בן אלעזר, ומזה מוכח שר' יונתן סתם בירושלמי ובבלי הוא "ר' יונתן בן אלעזר"; והוא מכונה לפעמים גם "ר' יונתן שר הבירה" ע' בב"ר פצ"ה אות ב' ר' יונתן שר הבירה אמר אפי' עירובי תבשילין היה אברהם יודע, ואותו ענין בתנחומא ר"פ לך לך ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן אפי' עירובי תבשילין שמר בביתו של אברהם אבינו; וע' עוד במ' תהלים מזמור ג' ר' שמואל בר נחמני עלה מבבל לשאול ג' דברים מצא את ר' יוחנן שר הבירה כו' והוא ט"ס וצ"ל "ר' יונתן שר הבירה" (ובילקוט שופטים רמז מ"ט הנוסח "יונתן איש קבורה" וג"ז שיבוש וצ"ל "יונתן איש הבירה"), וע' בבלי גיטין ע"ח ב' וחולין מ"ה א' דמבואר שר' יונתן היה בבלי.