דאינון דרשי ובן אין לו הא אח יש לו כו'. — צ"ל: ובן אין לו הא אם יש לו שניהן שוין התיבון כו' אם יש לו שניהן שוין (פי' הבת והאח בתמיה) ואתון מודין דליתי כך אף הכא ליתי כך הצדוקין אומרים כו' לא אם אמרתם בבת הבן שהיא באה אף מכח האחים ¹ (פי' שהיא יורשת בנחלה עם אחי אביה) תאמרו בבת שאינה באה אלא מכח הזקן (פי' שאם יש לה אחים אינה נוטלת חלק עמהם בנחלה) עד כדון בן את האב (ומה שבינתיים מיותר כאן ושייך למטה) האב את הבן כד אינו דין שיורשו ויהא האב קודם לבן כבר כתיב קרייא הקרוב קרוב קודם (פי' ובנו קרוב יותר אליו מאביו) כתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות וגו' וכי האיך אפשר לבת לירש שני מטות אלא תיפתר אביה משבט זה ואמה משבט אחר (פי' ומזה מוכח שהאיש יורש את אמו כדתנן הכא) עד כדון בת בן מה אם כו' מק"ו בן קודם לבת בנכסי האם ר"ש בן לעזר כו' הקצב וכך היה כו' ר' לעזר רבי יצחק בר נחמן כו' (פי' שר' לעזר אמר זה וכן אמר ר' יצחק בר נחמן בשם ר"ה ע' מ"ש בשקלים פ"ד ה"ה, עמ' 261. ולנוסח שלפנינו ג"כ ביאורו שר' לעזר וגם אבוי דר' יצחק ב"נ אמר בשם ר' הושעיה).

footnotes: ¹ יש להגיה ג"כ באופן אחר: בבת הבן שהיא באה אף מכח האב (פי' של אביה ומלבד זה מכח הזקן).

לא הוא האיש את אמו הוא האיש את אשתו כו'. — צ"ל: לא הוא האיש את אמו לא הוא האשה את בנה לא הוא האיש את אשתו לא הוא האשה את בעלה ר' יצחק בעי מימר פנטסה (פי' מחשבה וציור מאיזה דבר ע' מוסף ערוך ע' פנטסיא) ולא אשכח כו' בן אין לי אלא בן בן הבן בת הבן בן בת הבן מניין ת"ל בן מכל מקום בת אין לי אלא בת בן בת בת בת בת בן בת מניין ת"ל בת כו' (וכ"ה בבבלי קט"ו א').

בנות צלפחד נטלו חמשה חלקים כו'. —צ"ל: בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצדים וחלק אביהן בתוך אחי אביהן ושהיה בכור נוטל שני חלקים א"ר יוסי מתניתא לא אמרה כן (פי' שיש ברייתא אחרת האומרת שנטלו ד' חלקים) נתון תתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהן זו היא נחלת אחי אביהן (פי' שהיה לאביהן עוד אח אחד שמת) הדא היא דכתיב ויפלו כו' (וע' בבלי קי"ח ב' וקי"ט א').

וירשו בית עשרת כורין כו'. —צ"ל: וירשו בית חמשה כורין.

אלא שאינו רשאי אי כן יכיל משם מתנה. — צ"ל: אלא שאינו רשאי יכיל הוא משום מתנה.

אם לזכרון דברים כתבו ותנו. — צ"ל: אם לזכרון דברים יכתבו ויתנו.

מתנה שכתוב בה בלשון מכר כו'. — ע' מה שביארתי בזה בקידושין פ"א ה"ה, (עמ' 453).

א"ר חזקיה לא אמרין כו'. —צ"ל: א"ר חזקיה תמן אמרין מייתי כו'.

בת בין האחין אח בין הבנות לא. — צ"ל: בת בין הבנים אח בין הבנות לא.

רבי שאל לר' נתן בר בא כו'. —צ"ל: רבי שאל לר' נתן ר' חייה בר בא אמר כו' אינון יטלון א"ר זעירא ואפי' כמ"ד ירתון כו' אין אדם מזכה בלשון מתנה (פי' כשנותן במתנה לאחר מיחה) כו' ר' ירמיה בשם רב הלכה כרשב"ג אבל לא לענין דבריו הלכה כרשב"ג שאם מתה יורשה אבל לא לענין דבריו מפני שהתנה כו'.

א"ל אינה היא איסרטה. —צ"ל: אינה איסטיסיס (פי' בתמיה וכי אינה מחלוקת דשני הדינים סותרין זה את זה ע' מכות פ"א מ"ז ובערוך ע' אסטיסיס בשם ר"ח שפירש "לא נכון הוא זה" ובמוסף שם כתב שהוא מחלקת וקטטה בלשון יונית).

ר' זעירא מקיים ליה כו'. — צ"ל: ר"ז מקלס ליה (וכ"ה בגיטין פ"ז ה"ג).

מת השלישי בחיי שני הראשון אוכל פירות כו'. —צ"ל: מת השלישי בחיי שני השני אוכל פירות ואם מת יחזיר ליורשי הנותן מת השני והשלישי בחיי ראשון הראשון אוכל פירות ואם מת יחזיר ליורשי הנותן הראשון מוכר קרקע ואוכל פירות (פי' שאם אמר נכסי לפלוני ואחריו לפלוני הראשון יכול למכור נכסים אלו לאחד בעודן אצלו כדי ליקח במעות פירות למזונו וכ"ה בתוספתא פ"ח וע' כתובות פ"ט ה"א) דברי רבי כו' ולא ממתנת בריא כהדא חד בר נש כתב נכסיה לחדא איתתא (פי' ואחריה לפלוני) צרכת וזבנת לבעלה כו' קומי ר' יוסי לא כן א"ר ינאי מודה רבי שאינו נותנה במתנת ש"מ הדא איתתא מכיון כו' מזוני לא כמתנת ש"מ הוא א"ל עד כדון זקוק כו' תרנוגלין א"ר יעקב בר אחא תניי תמן קבורה כמזונות (וע' כתובות שם) ממה דתני הראשון מוכר קרקע ואוכל פירות הדא אמרה מוכר קרקע ולוקח קבורה (פי' שאם צריך לקבור א' מקרוביו מוכר וע' בבלי קל"ז א') א"ר יוסי ואילין דכתבין אפי' לכל דבר מועיל (פי' שאם כתב נכסי לפלוני לכל דבר ואחריו לפלוני הרי הראשון יכול ליתן אפי' במתנת שכיב מרע) א"ר יוסי אילין דכתבין אין סנית אין סנית כו' (פי' שכותבין בתנאי כתובה שאם היא תשנא אותו יעשו כך וכך בממון אם הוא ישנא אותה יעשו כך וכך ולא כדין המשנה בכתובות פ"ה מ"ט ויו"ד).