Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Metzia Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ת"ת מאה טבל כו'. — לא נתברר לי איזו שייכות יש לענין זה כאן, וע' פ"מ שתלה זה בשערה.
כדי להפריש תרומה ותרומת מעשר כו'. — צ"ל: כדי להפריש תרומת מעשר מהטבל (וע' הביאור בדמאי פ"ז ה"ח, עמ' 42).
אילין תקועייא (פי' יסודות החומה, ומה דאיתא לפנינו למטה "אילין יסודייא" פירוש היה שנכתב מן הצד על "תקועייא" והכניסוהו הסופרים בפנים שלא במקומו ויש הרבה כיוצא בזה כ"ש בפיאה פ"ז ה"ב. והענין כאן הוא בשני שותפים א' יש לו בית והשני עלייה ונפלו ושניהם רוצים לחזור ולבנות ואילו לא היה אלא בית בלבד היה יכול להתחיל ולבנות על הארץ בלי יסודות אבל מאחר שעוד צריך לבנות עליו עלייה צריך לעשות יסוד בעומק הקרקע ועל מי לעשות יסוד זה) ר"ז אמר ארעייא (פי' התחתון שהוא בעל הבית צריך לעשות את היסוד שעליו ביתו עומד) זקיק את מטעיניני (פי' שבעל הבית חייב לטעון עליו את העלייה ואם לא יעשה יסוד אז משא העלייה יעמיק את הבית בתוך הקרקע והיסוד מועיל לבעל הבית ולא לבעל העלייה) ר' לא אמר עילאי (פי' בעל העלייה צריך לעשות את היסוד שבלא עלייתו לא היה בעל הבית צריך ליסוד, כן פירש הפ"מ).
בנאי אמרין תרייהון אילין יסודייא כו'. — צ"ל: בנאי אמרין תריהון ודא מסייעא למאי דאמרין בנאי היתה חצירו למעלה מחצר חבירו לא יאמר לו הריני מייסד כו' דרייא דבישן (פי' עיר בית שאן שקרקעה חול ועפר תיחוח דלא יכיל עילייא בני עד דבני ארעייא (פי' אבל במקום קרקע קשה אין העליון צריך לסייעו ביסוד שלמטה, ולא תסייע מכאן לבנאי והא דתני "היתה ע"ג שיחין כו' אינו נזקק לו כלום" היינו שאין בזה היזק ראייה ובבבלי ב"ב ו' ב' מובא לשון הברייתא ואם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו וע"ש).
היתה חורבתו סמוכה לחורבת חבירו כו'. — צ"ל: היתה חורבתו סמוכה לגינתו של חבירו עמד הלה וגדרה (פי' שבעל הגינה גדר משלש רוחות את גינתו וכותל של חורבה היתה ברוח רביעית) ה"ז מחשב יציאותיו כו' (פי' שבעל הגינה משלם לבעל החורבה בעד מחציתו של כותל הגודר את הגינה וכעין זה בתוספתא פי"א) הדא אמרה כו' (פי' מזה שבעל הגינה צריך לשלם בעד הכותל לבעל החורבה).
שמענו שאין כופין כו'. — צ"ל: שמענו שבעל הגינה יורד וזורע למטה שמענו שכופין (פי' בתמיה וכי שמענו שכופין לבעל בית הבד לעשות לבדו כיפין, וכעין זה בכתובות פי"א ה"ז "שמענו שהוא מוציא שמענו שכופין").
מסרה הסתת לסבל והוזק כו'. — צ"ל: מסרה הגמל לסתת והוזק בין בסיתות (וכ"ה בתוספתא פי"א).