Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Metzia Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבי עאל לפירקא דר' יודן. — צ"ל: רבי יוסי (והיה בר"ת "רב"י" ונשמטו הקוים והיה "רבי") עאל לפירקיה דר' יודן (פי' ושניהם אמוראים ע' מ"ש בשבת פ"ב דף ה' ע"א, עמ' 156).
ר' נסא מוסיף בשם ר' יוסי בן חנינה. — צ"ל: ר' נסא מוסיף אף ריב"ח (פי' עם ר' יוחנן ור' לעזר, ופי' הפ"מ תמוה ע"ש).
וחזר ואמר משלם אני חוששין (הרי"ף סופ"ז דשבועות פי' שאינו יכול לחזור בו, אבל להרא"ש שם וכן באו"ז ב"מ סימן ג' בשם ראבי"ה אינו אלא לענין שאינו מקנה לו כפילו בלבד) א"ר יוסי (פי' אמורא כ"ש לעיל ודלא כאו"ז שם שהיה סובר שהוא ר' יוסי התנא) כו'.
היו לו עדים שנגנבה בפשיעה הרי הוא בכלל ישלם ואחר כך כו'. — צ"ל: הרי הוא בכלל שילם (כמו שהוא בנימוקי יוסף על משנה זו וביאורו שהוא מקנה לו כפילו) היה שומר שמסר לשומר ונגנבו או שאבדו אצל השני ושילם (ונשמט מן "שילם" עד "ושילם") ואח"כ נמצאת הגניבה כו'.
ר' אבהו בשם ר' יוחנן כאן בעוררין כו'. —חסר כאן וכצ"ל: א"ר יוסי מתניתא כר"ע ודלא כר"ט דתנינן תמן (יבמות פט"ו מ"י) גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה מהן גזל כל או"א מהן אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהן ומסתלק דברי ר' טרפון ר"ע אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכאו"א ר' אבהו בשם ר' יוחנן ד"ה היא כאן בעוררין כו' תמן אמרין בשם רב כאן בנשבע תמן בשלא נשבע ר' ירמיה בעי אם בשנשבע היה לו לשתוק ר' ירמיה סבר מימר היה לו לשתוק ולא להודות ר' יוסי סבר מימר היה לו לשתוק ולא לישבע כו' (וביאור זה כתבתי ביבמות פט"ו ה"ח [עמ' 361], ופי' הפ"מ כאן תמוה שפירש "ר' יוסי סבר מימר דהכי מפרשינן כוונת ר' ירמיה" דלמה לא האמין לר' ירמיה).
א"ר אילא אוף אנן תנינא כו'. — צ"ל: א"ר אילא הכל מודין בפקדון דשתק מתגר מן הדא שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו ודמשתעי מפסד מן הכא או אביו של אחד מהן הפקיד אצלי מנה ואינו יודע אי זה הוא.
א"ר יוחנן אובדות הן כו'. — חסר וכצ"ל: א"ר יוחנן בן נורי וכי מה איכפת להן כו' (ופיסקא היא מן המשנה) אמרו לו לר' יוחנן בן נורי אובדות הן מתפזרות הן (וע' בבלי מ' א' ותוספתא פ"ג).
לא כן א"ר לעזר כו' (פי' ולמה פטור אם טלטלה לצורכו משהניחה אם לא ייחדו לה בעלים מקום, ודברי ר' לעזר "למה הדבר דומה" נראה שנאמרו על מה ששנינו בב"ק פ"י מ"ט וכרשב"ל בה"ט שם ע"ש ועל ביאור הפ"מ כאן וכן עוד בהרבה מקומות אנו קוראים "ברבי עד מתי אתה מעקם עלינו את הכתובים") שנייה היא שיש רשות עליה (פי' מאחר שלא ייחדו לה הבעלים מקום יש לשומר רשות לטלטלה ממקומה למקום אחר).
לעזר אית אמר שיש רשות לשומר עליה כו'. — צ"ל: אית מאן דאמר שאין רשות לשומר עליה מהו משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור בשהניחה באותו מקום שייחדו לה הבעלים (פי' שהחזירה לאותו מקום) אבל במקום אחר בין לצורכו בין לצורכה חייב (פי' שאין השומר רשאי לטלטלה מאותו מקום שייחדו לה הבעלים אפי' לצורכה) אית מאן דאמר שיש רשות לשומר עליה (פי' לטלטלה מאותו מקום שייחדו לה הבעלים למקום אחר לצורכה) לא שנייא כו'.
דיהב לחבריה פליטורין. — אולי צ"ל "פליטריכון", והוא מין עשב המצוי הרבה ובזול (ע' שבת פי"ד ה"ג ובערוך ע' פטנג), ומשום שהוא מצוי ונפחו גדול וא"א לצור אותו בסדין דרך ליתן אותו לקטנים.
שאני אומר לא על דעת פליטורין בשוק. — צ"ל: שאני אומר לא עלה על דעתו מטעון פליטורין בשוק (כן הגיה הרמד"ל זצ"ל).
אבל אם יש עדים כל עמא מודיי על הדא דר"ע. — צ"ל: על הדא דב"ה (וענין "יש עדים" שיודעין כמה היה שוה בשעה ששלח בו י"ד).
[השלמות: אפי' ב"ה חלוקין עליו. משמע דאפי' בשאר מקומות דר"ע חולק על ב"ה הלכה כר' עקיבא.]
אין לי אלא הוא כו'. — צ"ל: יכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מניין ת"ל על כל דבר פשע (וכעין זה בשבועות פ"ח ה"א).