Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Beitzah Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
היה שם חלון משחילין דרך חלון. — צ"ל: היה שם חלון אין משחילין דרך חלון (וכ"ה בבבלי ל"ו א' ותוספתא רפ"ד).
[השלמות: אתון שאלון לרב. — ע"ה בבלי שבת קכ"ד ב'.]
תני (תוספתא שבת פ"ד) חבית של טבל שנתרועעה כו' והא תני (ג"ז בתוספתא שם ע"ש) על העבט של ענבים כו' ואצ"ל בשבת (פי' גזירה שמא יסחוט בשבת וביו"ט או משום נולד שהרי נמשכו בשבת וביו"ט ע' בבלי שבת י"ט ב' הא משום טבל לא היה אסור) א"ר חסדא אע"פ שזה טבל וזה טבל זה יש לו מוקצה (פי' עבט של ענבים ומעטן של זתים יש להן מוקצה לענין מעשרות דהיינו שמותר לאכול מהן עראי עד שתיגמר מלאכתן למעשרות כדתנן במעשרות פ"א מ"ז היין משיקפה כו' השמן משירד לעוקה, ולכך מותר להסתפק עראי מעבט וממעטן שהרי לא נגמרה מלאכתן, וע"ל פ"ד ה"א "כל הדברים יש להן מוקצה" והיינו לענין מעשר כמוקצה דהכא) וזה אין לו מוקצה (פי' דחבית של טבל שנתרועעה כבר נגמרה מלאכתה למעשר ואסור להסתפק ממנה עראי ולכן אסור לטלטל יין שבה).
הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו תני נר שכבה כו'. — צ"ל להפך: תני נר שכבה מצילין את שמנו אריב"א דר"ש היא דר"ש אמר כבה מותר לטלטלו א"ר שמואל ב"ר יצחק ואפי' כרבנן (פי' שחולקין על ר"ש וסברי דכבה אסור לטלטלו בשבת סופ"ג) לא אסרו אלא לטלטלו הא להציל מצילין הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו תני נותנין כלי תחת הדלף כו'.
רבי בשם רב אסור לדוש ע"ג זמורה בשבת כו'. — צ"ל: ר' אחא בשם רב אסור לדוש ע"ג שרשי זמורה בשבת (וכ"ה בעירובין פ"י דף כ"ו ב' וגם שם יש ט"ס ע"ש).
מפני מה אמרו אין עולין באילן שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד כו'. — צ"ל: או שמא ירעיד (פי' שבשעה שהוא עולה באילן פעמים שהוא מרעיד אותו ומשיר פירות) נישמעינה מן הדא היה רוכב ע"ג בהמה (פי' מערב שבת או מעיו"ט) אומרים לו רד היה יושב ע"ג אילן אין אומרים לו רד (וכעין זה יש בבבלי עירובין ק' א' ע"ש) הדא אמרה שמא ירעיד (פי' דאי משום שמא יתלוש אף אם עלה מערב שבת או מעיו"ט יש לחוש שמא יתלוש בשבת והיה צריך לירד).
חברייא אמרו שמא תינוק הבהמה (פי' שהיא בהמה קטנה שצריכה עדיין לינק וכשיושבין עליה אינה יכולה לינק והיא מצטערת והכתוב אומר למען ינוח שורך ע' בבלי שבת קכ"ב א' תוד"ה מעמיד) א"ל ר' יוסי הגע עצמך שהיה הוגן אחד גדול (פי' שאינו צריך לינק ויהא מותר לרכוב עליו) כו'.
למען ינוח שורך וחמורך כמוך. —ע' מ"ש בשבת פ"ה (עמ' 162).
חד אמר נשענים וחורנה אמר אין נשענים כו'. —צ"ל: חד אמר מאן דאמר נשענים בבריא מ"ד אין נשענים בתש וחורנה אמר מ"ד נשענים בהוא דמיסתמיך כו' מן מה דא"ר יוסי לא אמר ר' בא בר ממל כלום (פי' שלא חידש לנו כלל מפני שכבר אמר ר' חסדא כענין זה) הוי דו אמר כו'.
[השלמות: אזל (פי' ר' ירמיה להקיץ את בן ר' אמי) בעי כו' א"ל אבוה (פי' אביו של בן ר' אמי דהיינו ר' אמי אמר לר' ירמיה).]
[השלמות: נהגין רבנן בחולה. — פי' בחול שאסור ליגע על בשרו כו'.]
אבל לא דיני נפשות בע"ש אמר כן להלכה וכאן לד"ת. — צ"ל: נימר כאן להלכה (פי' מדרבנן וכעין זה בחלה פ"ד ה"ה דף נ"ט ע"ב: מקב חלה מהלכה הא מד"ת לא) כו'.
שלא יקדמנו אחר בתפילה אפי' כן לא קיימה. — פי' דשמואל היה צריך לקדש אשה ולא רצה לקדשה בת"ב דאע"פ שהקיל לאחרים היה מחמיר לעצמו, וכעין זה בבבלי כתובות כ"ב ב' "ואפי' הכי לא עבד שמואל עובדא בנפשיה".
א"ר בא תחומין עשו אותן כמידת הדין תדע לך שכן תמן אמרין כו'. — צ"ל: תחומין עשו אותן כמדת הדין (פי' כדין ממון שאם נתערב קב חטין של ראובן בעשרה קבין חטין של שמעון אין קבו של ראובן בטל בהן לענין ממון ה"נ בענין תחומין אין מים ומלח בטלין בעיסה והרי היא כרגלי שניהן) תדע לך שכן אילו נתערב לו קב חטין בעשרה קבין של חבירו בטלו חטין (פי' בתמיה, ור' בא דירושלמי הוא עצמו ר' אבא דבבלי ל"ח א') תמן אמרין בשם ר' חסדא ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתניתא ואפי' מלח (פי' ר' יהודה דפוטר במים ה"ה דפוטר במלח וע' בבלי ל"ט א') וסברין מימר מלח אין בו ממש (ולפי נוסח שלנו "עצים" אינו מובן מהו "אפילו" דכ"ש הוא דהא אין שבח עצים בפת) אית תניי תני (תוספתא פ"ד) ר' יהודה פוטר במים מפני שהן נבלעין בעיסה מה נפיק מן ביניהון המים בתבשיל מ"ד מפני שאין בהן ממש הרי אין בהן ממש מ"ד מפני שהן נבלעין בעיסה הרי אינן נבלעין בתבשיל.