[השלמות: פרידה אחת של ענב כו'. — פי' גרגיר אחד שבענבה או שברמון (ע' ב' נדה כ"ז א' רש"י ד"ה א"א) שהרמון מלא גרגרין וכן בלשון המשנה מעשרות פ"ג מ"ט ופורט ברמון וד' וט' מתחלפות.]

[השלמות: א"ר יוסי ומתניתא אמרה כן. — פי' בתמיה.]

[השלמות: ותורמוסין לאו שלוקין הן. כי אינו נאכל חי מחמת מרירות כדאיתא בבבלי ביצה כ"ה ב'.]

[השלמות: ר' נחמיה (כצ"ל) אמר המוציא כו'. — בב"ב [ל"ח ב'] הפלוגתא מחולפת ועי או"ז ח"א סימן קל"ט.]

[השלמות: ומברך עילוי ונפל מיניה. — פי' ולקח אחר.]

[השלמות: עד כמה יפרוס. — פי' כמה יבצע בשעת ברכת המוציא כדמוכח ברקח.]

[השלמות: עד פחות מכזית. צ"ל: אפי' פחות מכזית (כן נראה שהיתה גירסת רקח סשכ"ט ומובא בב"י סקס"ז, וז"ל שם: שיעור בציעה אית דאמרין כזית ואית דאמרין פחות מכזית וע"ש, ומזה מוכח דלא כגירסת רא"פ, ופירושו עד כמה יברך דלמ"ד כזית לא יברך המוציא על פחות מכזית).]

ר' יצחק בר מרי קומי ר' יוסי ב"ר אבון כו'. — בבבלי (נ"א א') באותו ענין ר' יצחק קסקסאה קמיה דר' יוסי בר אבין כו' ומהבבלי והירושלמי יחד יש לשער דר' יצחק בר מרי הוא עצמו ר' יצחק קסקסאה.

שלח ר' זירא גבי אילין דבית ר' ינאי. — פי' בית ר' ינאי הן החכמים שלמדו בבית מדרשו אע"פ שכבר נפטר ר' ינאי עצמו. והיה מקומו בעיר עכברי ע' עירובין פ"ח ה"ד [כ"ה ע"א] וכ"כ הדורות הראשונים ח"ב דף קל"ח.

[השלמות: וכוללין של ירושלים בשל ארץ. — לעיל פ"ב ה"ה [דף ה' ע"א] הנוסח "וכוללין של ירושלים ושל ארץ", והוא ט"ס ע' בבלי ברכות ט"ז א' ותוספתא פ"ה.]

אפיק קומיהון פרגן ואחונייא וקפלוטין כו'. — פי' אחונייא הן מין פרי העץ (ע' דמאי פ"ב ה"א (דף כ"ב רע"ד) "אחיניות הבכורות" ופירש ר' האי גאון בספרו המאסף ערך אוח שם פרי ובבבלי דמכילתין ל"ט א' איתא במקום "אחונייא" דהכא "דורמסקין" ומבואר ברש"י וערוך ערך דרמסקין ובמוסף ערוך שם שהוא מין פרי עץ אגסים וע' רשב"א ל"ח ב' פירש לאחנייא דכאן שהוא מין עשב כדלעיל ה"א הב אחוונא לתורייא כו' כמו אחו שבמקרא אבל אין זה מחוור דאחוונא לחוד ואחונייא לחוד) ולפיכך אם היה מברך על הקפלוט בורא פרי האדמה היה פוטר את האחונייא כדתנן בירך על פרי האילן בורא פרי האדמה יצא.

מסתברא מברך על הקפלוט שהכל טפלה לו (ומ"ש לפנינו בינתיים המלות "נהיה בדברו" יש למחוק ואינו בנוסח מהרש"ס [ולא בכי"ר]), פי' שעיקר תבשיל כזה הוא הקפלוט אלא שדרך ליתן בו גם בשר ופירות כדי למתק את טעמו וכ"ה דרך בשול הקפלוט גם בזמננו כנודע.

ריב"ל אמר מה פליגין כו'. — צ"ל מה פליגין ר' יודה ורבנן בשהיה בדעתו לאכול פת (פי' דאז אינו צריך לברך אחרי הפירות דלשיטת הירושלמי ג' ברכות פוטרות מעין ג' אם מכוין לפוטרן) אבל אם אין בדעתו כו' ממין ז' עליו הוא מברך (פי' שמאחר דצריך לברך לאחריהן, ברכת מעין ג' חשובה מברכה אחת ומברך לאחריהן מעין ג' וכיון שמברך לאחריהן על מין שבעה צריך לברך גם לפניהם על מין ז') א"ר אבא צריך לברך בסוף (פי' דאם אכל פירות ודעתו לאכול פת צריך לברך בסוף על הפירות קודם שיאכל פת) א"ר יוסי כו' ומר ר' בא צריך לברך בסוף (פי' ולכך אין הפרש בין שהיה בדעתו לאכול פת בין שלא היה בדעתו לאכול פת) הדא גריזמתא (ומה שבינתיים שייך למטה) כו' על תורמסה (פי' גריזמתא הוא תבשיל שעושין מתורמסין ותמרים ואגוזים לקנוח סעודה והעיקר בזה הוא התורמוס והשאר לטפלה) שהכל נעשה טפילה ותנינן תמן כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה א"ר לוי על שם אל תגזול דל כי דל הוא (פי' שהתורמסין נמכרין בזול ודרך עניים לאוכלן וע' במדרש תנחומא פ' במדבר אות כ"ב אל תגזול דל זה התורמוס שנכנס עם הפרפרת לא יאמר אדם יש לפני אגוזים ותמרים עליהם אני אומר ברכה תחלה ואניח את התורמוס אמר הקב"ה אל תגזול דל ע"כ וע' בסו"ס יש"ש ב"ק בדברים שבין בני בבל לבני א"י סימן כ' "בני בבל בשעה שיש תורמסין ופרי עץ מברכין על פרי העץ ומניחין פרי האדמה בני א"י מברכין על התורמסין שהכל בכלל אדמה") עד כדון כו' לא היה בדעתו לאכול פת לא בדה (פי' דמאחר שצריך לברך לאחריהן מעין ג' על התמרים לפיכך צריך לברך עליהן ג"כ בתחלה וכ"ש למעלה, ומעט מזה מצאתי בהגהות הגר"א).

[השלמות: החמיץ יינו כו' בא לאוכלו אומר שהכל כו'. צ"ל: בא לשתותו כו'.]

[השלמות: היה דשתי חמר בתר בילני (גירסת מהרש"ס בי בני). — פי' אחרי המרחץ (ע' ב' שבת ק"מ א'), ובמוסף הערוך ערך בלני פירש בלשון יוני שם כלל של פרי עץ ארז וע' באו"ז ח"א סימן קס"ב דפירש בלני יין מבושל וזה רחוק.]

א"ר יוסי ד"ה היא כו' בש"א לא פטר את מעשה קדירה. — צ"ל: בש"א לא פטר את הפרפרתולא את מעשה קדירה.

[השלמות: בשבוע הבן מתניתא. — צ"ל: בשבועה כיני (כי"ר: הכן) מתניתא באורחים הא בעל הבית כו' (כן מובא בחדושי רשב"א כאן הביאו במה"פ. ועי מנהיג הל' סעודה סימן ב' שכתב בשם ירושלמי לא שנו אלא שאין להם בה"ב אבל יש להן בה"ב הכל פונים לבה"ב. ובאשכול ח"א סימן י"ח מובא כגירסא שלפנינו).]

[השלמות: בשם ר' יהושע מי שסוכתו. — צ"ל: בשם ר' הושעיה (כ"ה בפסיקתא דר"כ פסקא ל"ו, [וכ"ה בכי"ר כאן וגם להלן בה"ח: רבי תדאי בשם רבי הושעיה]).]

[השלמות: מה דמר רב בשלא כו'. — צ"ל: מה דמר ר' הושעיה בשלא כו' (פי' ובעת הקידוש כוון לאכול בבית זה שהוא אוכל עתה. ויותר נראה שבדברי ר"ה צ"ל: בשהיה בדעתו, והתוס' גרסו "במקום שקידש" במקום "בבית אחר" והוא הנכון) כו'. אומרת (פי' מדברי ר' מנא) שנחלקין (פי' רב הושעיא ושמואל) בפירוש שאלו כו'.]

אשר נתן ריח טוב בשמן ערב כו' יצחק בר אבא כו'. — חסר בינתיים וכצ"ל: אשר נתן ריח טוב בשמן ערב כיצד מברכין על חילפי דימא א"ל אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים יצחק בר אבא כו' (ע' בבלי מ"ג ב' ומשם תבין שהגהתנו נכונה).

שקיזמא ופיתא כו'. — במעריך ערך שקיזמין כתב שהוא בלשון יונית חתיכות פת מבושלות שאם אין הפרוסות קיימות הדין לברך עליה במ"מ כלעיל ה"א.

[השלמות: ה"ח אמר ר' יונה חוץ ממי דקרים כו'. — צריך להחליף וכצ"ל: אמר רבי יוסי ולכל מים שהוא צמא להן (פי' אע"פ שאינן מים פשוטין אלא חמוצים או מתוקים כמי פירות) א"ר יונה חוץ ממי דקרים, וגי' הגר"א: ולכל מים שאין צמא להן (פי' כגון דחנקתיה אומצא, ע' בבלי מ"ה א') אינו צריך לברך.]

[השלמות: אית תניי תני מי דקרים כו'. — ע' בבלי שבת קיי אי וירושלמי שם.]