Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
קדושת הלילה קודמת לקדושת היום. — צ"ל: קדושת הלילה קודמת לכבוד היום (וכ"ה בתוספתא פ"ג ובבלי פסחים ק"ה ב').
א"ר מנא מדברי שניהן כו' א"ר זעירא מדברי שניהן כו'. — פירשו המפרשים דר' זעירא דאמר מדברי שניהן כו' היינו מדברי ר' יוסי ור' מנא שלפני זה, ולפ"ז נ"ל שיש להגיה כאן "ר' אמי" במקום "ר' מנא" שא"א שר' זעירא יוכיח מדברי ר' מנא תלמיד תלמידו, שר' יונה אבי ר' מנא היה תלמיד ר' זעירא כנודע, והחילוף מר' אמי לר' מנא מצוי בירושלמי כמו שכתבתי לעיל פ"ז ה"ג (עמ' 16) ועוד בפיאה פ"ג ה"ד [י"ז ע"ג] ר' בון בר חייא בעי קומי ר' מנא, ולעיל פ"ב ה"ח [ה' רע"ג] מפורש שרבב"ח נפטר בחיי ר' זעירא ור' זעירא הספידו וא"א שישאל מר' מנא הצעיר ואולי שעדיין לא נולד בפניו אבל צ"ל שם ר' אמי במקום ר' מנא; עוד בסוטה פ"ה ה"ב [כ' רע"ב] ר' אבהו בשם ר' מנא, צ"ל בשם רבי אמי; עוד בקידושין ס"ג ה"ד (דף ס"ד ע"א) חד בר נש קם עם חבריה בשוקא כו' אתא עובדא קומי ר' מנא אמר כו' א"ר יעקב בר אחא מודי ר' אמי כו' והנה ברור הוא שצ"ל בין ברישא ובין בסיפא שם אחד או בשניהם ר' אמי או בשניהם ר' מנא אבל מאחר שנדע כי ר' יעקב בר אחא היה בזמן ר' יוחנן וריש לקיש (ע' שבועות פ"א ה"ג) מוכרח שצ"ל גם ברישא ר' אמי (ודלא כהמפרשים שהגיהו מדעתם גם בסיפא ר' מנא וכן העתיק בחידושי אנשי שם על המרדכי ב"מ פ"א); ועוד בע"ז פ"ב ה"ז (דף מ"א רע"ג) שאלון לר' יצחק ולר' מני, יש להגיה "לר' יצחק ולר' אמי" כי ר' אמי היה חבירו של ר' יצחק דירושלמי (ושל ר' יצחק נפחא דבבלי ושניהם אחד הן כ"ש בתרומות פ"ח ה"א ע"ש) כמו בפיאה רפ"א ר' יצחק ור' אימי הוון יתבין כו' עוד בקדושין פ"א ה"ג (דף נ"ט סוע"ד) מאן אינון רבנן ר' יצחק ור' אימי; עוד בסוף הוריות א"ר סימון יהודה יעלה א"ל ר' מנא הדא דתימר כו' צ"ל "א"ל ר' אמי" דר' מנא היה שלשה דורות אחר ר' סימון, עוד בנדרים סופ"י ר' מנא סליק מישרי נדרא דגמלייל דקינתיה כו' ר' מנא סליק מישרי נדרא דגמליאל בר בריה א"ל לא תיעבד לי כמה דעבדת לסבי כו' וגם בזה יש להגיה "ר' אמי" במקום "ר' מנא" שהרי ר' גמליאל דיקונתיה נפטר כבר לפני ר' סימון שהיה תלמיד ר' יהושע בן לוי כדאיתא במ"ק פ"ג ה"ה דף פ"ב ע"ג (עוד יש להגיה כאן באופן אחד ר' עזרא במקום ר' זעירא), ועוד בפיאה פ"ה ה"א [י"ח רע"ד] "ר' אימי בשם רשב"ל דב"ש היא" ואותו ענין כפול למטה שם "ר' מנא בשם רשב"ל" ומובן שט"ס שם וצ"ל "ר' אימי" במקום "ר' מנא".
נהיגין תמן במקום שאין יין ש"צ עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין ז' וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת. — פי' נהגין תמן בבבל כי תפלת מעין שבע מקורה בבבל כדאיתא בבבלי שבת כ"ד ב' (ואף כי שם איתא משום סכנה ע"ש ברש"י וכאן אמרו במקום שאין יין) אלא שבחתימת ברכה זו תקנו בירושלמי כאן כפי נוסח א"י "מקדש ישראל ויום השבת" אבל מנהג בבל "מקדש השבת" כדאיתא בבבלי פסחים (קי"ז ב') וכן בחילופי מנהגים שבס"ס יש"ש ב"ק סימן ל"ב "בני בבל אומרים מקדש השבת בני א"י אומרים מקדש ישראל ויום השבת", וכעין זה מצינו להפך בבבלי ביצה (י"ז א') תני תנא קמיה דרבינא מקדש ישראל והשבת והזמנים א"ל אטו שבת ישראל מקדשי ליה והא שבת מקדשא וקיימא אלא אימא מקדש השבת ישראל והזמנים ע"כ הנה התנא תני קמיה דרבינא ברייתא שהביא מא"י וכפי מנהג א"י ורבינא תיקן ברייתא זו כפי מנהגו מנהג בבל, והנה ידוע כי התוספתא המצויה בידינו מקורה מא"י ומ"מ תניא במכילתין פ"ג דחותם ברוך מקדש את השבת וישראל והזמנים ע"כ וברור הוא שהמעתיקים הבבליים תקנו ג"כ בתוספתא כפי מנהגם.
יברך על היום המזון קודם. — פי' שהרי ב"ש סברי בפרקין מ"ה דמזון קודם להבדלה וה"ה דמזון קודם לקידוש היום.
לוי אמר ינה"ק. — נ"ל להגיה ינק"ה, ולפ"ז שפיר הוא מעין שניהם יין נר כר' חנינה וקידוש לפני הבדלה כר' יוחנן.
כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא. — נראה שאיזה זמן היה ר"ח בלוד כדמשמע בשקלים סופ"ה ולוד הוא דרום כמבואר בסנהדרין פ"א ה"ב דלוד הוא מיהודה ויהודה הוא דרום כנודע אבל בסוף ימיו היה בציפורי ושם נפטר ע' ב"מ סופ"ב.
לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ד' מילין. — עוד מצינו בירושלמי שיעור ד' מיל בשבת פ"א (דף ד' רע"א) בעיבוד ובפסחים פ"ג ה"ב [ל' ע"א] בחימוץ.
[השלמות: הן דאתו כו' נסבין ידיכון. — פי' שמא לא תמצאו עוד מים בדרך.]
[השלמות: הידים תחילה לחולין כו'. — משמע דס"ל דכל הידים תחילות לחולין אבל בבבלי חולין ל"ג ב' פי' כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע, וכן פירש מהרש"ס כאן וע' חגיגה פ"ב ה"ה [ע"ח ע"ב] דלא משמע כן.]
[השלמות: אבא בר בר חנה ורב חונה כו'. — צ"ל: אבא בר רב הונא [וכ"ה בכי"ר] ור' הונא הוון כו' על וטעין [כי"ר: על טעין] תרוויהון (פי' כוס ושמן ערב כפי' רא"פ ודלא כמהרש"ס) בחדא ידיה א"ל אבא בר רב הונא מה ידיך כו' וכעיס עליה אבוה (פי' רב הונא כועס על אבא בנו).]
בלבד הנקטפת. — פי' קופצת דהיינו שלהבת גדולה וגבוהה כדמוכח בב"ק פ"ו ה"ה [ה' ע"ג] וע' בערוך ערך קדח ב'.
[השלמות: הללו את שם ה'. — צ"ל: הללו את ה' (תהלים קי"ז א') וכן תמצא במסכת סופרים פ"ב ה"ט דחשיב ה' פרקים בהלל ואלו הן הללו עבדי ה' בצאת ישראל אהבתי הללו את ה' הודו לה' (וראיתי באו"ז ח"א סמ"ג שהעתיק בשם מסכת סופרים מן המיצר במקום הודו [וכן הב"י באו"ח סתרמ"ד כתב שנראה דמן המיצר הוא תחלת פרק ע"ש] והיא גירסא ישרה דלא מסתבר שבי פסוקים בלבד יהיו פרק אחד). ומבואר בסופרים שם שפרקי בצאת ישראל ואהבתי אינם פרקים אלא לענין הפסקה בשעת הקריאה בלבד אבל לא פרקים ממש שהרי אין מסיחין ביניהן עשיה ונשארו ג' פרקים הללו עבדי ה' הללו את ה' ומן המיצר, ואולי בירושלמי כאן נשמט "מן המיצר" וע' ב' סוכה נ"ד א' תוד"ה "שייר" שביארו ג"כ שבהלל ג' פרקים אלא שהן הללו עבדי ה' אהבתי והודו, אבל דעת הרמב"ם בפ"ג הי"ג מחנוכה שד' פרקים בהלל הללו עבדי בצאת אהבתי והללו את ה'.]
[השלמות: תנא גוי שבירך כו'. צ"ל: תני נכרי שבירך את השם עונין אחריו אמן כותי שבירך את השם אין עונין אחריו אמן עד שישמע את כל הברכה כולה (וכ"ה בתוספתא פ"ה, וכגירסא זו מוכח במגילה [פ"א הי"א, ע"ב ע"א] וסוכה פ"ג הי"א [נ"ד ע"א] וכן מצאתי בחדושי וד"ל למשניות כאן).]