Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Challah Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תני ר' הושעיה חלה כמין גבלול משתגלגל בחטים כו'. —צ"ל: חלה כמין גבלול ר' אלעזר בשם ר' הושעיה משתעשה גבלולין גבלולין והתנינן עד שתגלגל בחטים ותטמטם בשעורין מה ופליג כאן להלכה כו'.
וכאן בשאין בה כדי להעלות מכיון שהוא זקוק כו'. — צ"ל: וכאן בשאין בה כדי להעלות וחרנא אמר מכיון שהוא זקוק להעלות כמי שיש כו' (פי' שאז צריך להפריש מן הטהור וה"נ הרי יכול לומר חוץ מן הטמא שבו).
א"ר זעירא ד"ה הוא יעשנה קבין בספיקן התיב כו'. — צ"ל: ד"ה הוא יעשנה קבין בטומאה (פי' דודאי אסור לעשותה בשיעור הראוי לחלה ומה ששנינו יעשנה בטומאה היינו דוקא קבין קבין) התיב ר' בון בר חייא קומי ר' זעירא (ר' בון בר חייא היה תלמידו של ר' זעירא ושאל הרבה ממנו כמו לקמן ה"ד וה"ז אבל ר' חייא בר בון אינו רגיל בירושלמי ורק פעם אחת במע"ש פ"ד רה"ז נמצא שר' זעירא אמר בשם חייא בר בון) והתני אף בתרומה כן (פי' דתני בתוספתא פ"א וכן פירות שנולד להן ספק טומאה עד שלא נגמרו יעשם בטומאה ומשנגמרו יעשם בטהרה) אית לך מימר יעשם קבין בטומאה ר' זבידא אמר אנא בעיתה.
שמא ימלך הגוי ליטלה. — צ"ל: שמא ימלך הגוי שלא ליטלה (כן העתיק באו"ז ח"א סימן רל"ה וכן בהלכות חלה לרמב"ן).
תני ר' יודה מלאי של ישראל כו'. — צ"ל: תני ר' חייא (כמו שהעתיק באו"ז שם) מלאי של ישראל כו' (פי' כגון שישראל נתן קמח לגוי שיעשה עיסה ולאפותה ולמוכרה למחצית שכר וענין כזה נקרא בכ"מ "מלאי" ע' מוסף הערוך ערך מלאי ובבלי פסחים ל"א ב' וטא"ח סימן תמ"ט והמפרשים שם לא עמדו על אמיתת הענין של מלאי).
ישראל וגוי שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו ניחא חלקו של ישראל חייב חלקו של גוי מהו כלום חלקו של גוי חייב כו'. — צ"ל: ניחא חלקו של ישראל חייב (פי' דהרי לא היה לו שעת חובה שחצייה של גוי אין בה חיוב חלה) חלקו של גוי מהו כלום חלקו של גוי פטור (פי' למה עלה על הדעת דחלקו של גוי פטור) לא מחמת חלקו של ישראל (פי' שהרי שני גוים שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו חייבין כמבואר למעלה) חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור (פי' בתמיה).
מודה ר"ע לחכמים בעיסת הדיוט שגילגולה טיבולה. — בספרי פ' שלח פיסקא ק"י לא משמע כן (כמו שהעיר מהרי"ט אלגאזי הלכות חלה אות י"ב ובתוי"ט כאן) וכן בתוספתא סופ"ב.
כהנא אמר דברי ר"ע אין מירוח פוטר במקום הקדש כו'. — כל ענין זה שייך על הא דתנן במנחות (ס"ו א') וחייב (פי' שירי העומר) בחלה ופטור מן המעשר ר"ע מחייב בחלה ובמעשר, וכ"ה שם ס"ו ב' בשם ר' כהנא והוא "כהנא" דהכא (ומזה מוכח שהיה ירושלמי על מנחות וכן מוכח בפסחים פ"ד ה"ט)
ומאן דאמר אין גילגול פוטר אין המירוח פוטר ברם כרבנן כו'. — צ"ל: ומאן דאמר אין המירוח פוטר אין גילגול פוטר ברם כרבנן כו'.
ר' יוסי בשם ר' יוחנן עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן כו'. — אין זה ר' יוסי שהיה מסמך לר' זעירא שלמעלה שר' יוסי דלמעלה הוא חבירו של ר' יונה ושניהם תלמידי ר' זעירא אבל ר' יוסי דהכא הוא ר' ייסא (או יסא) דירושלמי והוא רבי אסי דבבלי חבירו של ר' אמי ושניהם תלמידי ר' יוחנן ור' אסי זה נקרא ג"כ לפעמים בירושלמי ר' איסי או ר' אסא אבל נראה דעיקר הגירסא בכ"מ בירושלמי "ר' ייסא" ובט"ס נשתבש שם זה לפעמים לר' יוסי ור' איסי ור' אסא.
ר' זעירא בעי או מה פליגין ר' יוחנן ורשב"ל. — צ"ל: ר"ז בעי או נאמר מה פליגין כו' (וכעין זה בתרומות פ"ה ה"ב [מ"ג ג']).
והתנינן ואם לאו מוציא מאחד על הכל כו'. — צ"ל: והתנינן ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל א"ר יוסי כו' אינו חושש להפרשה שנייה (פי' שהפרשה שנייה אינה מדמעת אף לפי חשבון כדין תרומות בתרומות פ"ב מ"ה).
ולא טבל שנטבל מדבריהן הוא. — פי' שמן התורה אין תרומה אלא מדגן תירוש ויצהר בלבד דהיינו לאחר שעשה מהענבים והזתים יין ושמן וכשיטת רמב"ן בפה"ת (דברים י"ד כ"ב), ואפשר דאף זתים וענבים לאכילה חייבין מה"ת בתרומה מפני שנגמרה מלאכתן; אבל אם מסק זתים לעשות מהן שמן ובצר ענבים לעשות מהן יין ונמלך לאכול מהן ענבים וזתים פטורין מה"ת מן התרומה וכשיטת רמב"ן בחדושי ב"מ פ"ח ב' ומובא בשמ"ק שם, "ולפ"ז נסתלקה הקושיא שהניח בתוספות רעק"א תרומות פ"א מ"ט בצ"ע על שיטת רמב"ן בפה"ת ממתניתין דהתם, ואפשר שאף בפה"ת נתכוין הרמב"ן לזה אלא שסתם ולא ביאר כל צורכו ומ"מ לפי שיטה זו כאן בזיתי מסיק שמסקן ע"מ לעשות מהן שמן אינן חייבין מה"ת בתרומה (וע' בטורי אבן רה"ש ט"ו א' שכתב דאף שזתים וענבים לאכילה חייבין בתרומה מה"ת אבל אין בילה ביבש רק בלח כמו יין ושמן ע"כ ונעלם ממנו דר' יוחנן סבר בדמאי פ"ה ה"ה דיש בלילה ביבש עד כזיתים ואולי שנאמר עד ולא עד בכלל).
ר' יוחנן אמר מקום שנתרמה תרומתו של ראשון כו'. — צ"ל: מקום שנסתיימה תרומתו של ראשון כו' (וכ"ה בתרומות פ"ג ה"ה [מ"ב ב']).
לקט דלעת להיות מפריש עליה והולך ה"ז לוקט ובא כו'. — צ"ל: ה"ז בא ורושם ע"כ תרומה כו' רשב"ג אומר ה"ז תורם ומחשב כמות שהוא למוד (כ"ה בתוספתא תרומות רפ"ד).
א"ר בא כדי שיהא זקוק ליתן לשבט ביניהן. — פי' שרבי מצריך לרשום כדי שיהא מחוייב ליתן את הנרשם שהוא ודאי תרומה לכהן ולרשב"ג שאינו רושם אינו נותן לכהן עד שיעשה כל הדלעת תרומה.
מאן דאמר מעלה כולן על פי הבור תורם מן המוקף כו'. — צ"ל: מ"ד מעלה כולן על פי הבור תרומה מן המוקף (פי' צריך להיות מוקף כולו זה לזה בבת אחת כל התרומה שתורם) ומ"ד מעלה את הראשונה ע"פ הבור אין תרומה מן המוקף.