ואפי' יש לו מאותו המין הי צד תאוב. — צ"ל: ואפי' יש לו מאותו המין היצר תאוב [וכ"ה בכי"ר: היצר תאיב] (וכעין זה ביומא פ"ו ה"ד [מ"ג ע"ד] שאין יצר הרע תאוב אלא דבר שהוא אסור לו, וזה כפול בנדרים פ"ט ה"א [מ"א סע"ב]).

שאלו שבת הראשונה ולא בא כו'. —צ"ל: שאלו שבת הראשונה ובאה השנייה לא יאכל כו' (וכעין זה בתוספתא פ"ה שואלו בשבת, לשבת הבאה לא יאכל עד שיעשר, והמלה "ולא" נשתרבבה כאן מלמטה ה"ד).

בגין דחשדתך ותקינתין ואיתקרין מתקנן הויין. — צ"ל: ותקינתין ואיתערבין מתקנן הויין.

[השלמות: ידע דהוא רחיץ. — פי' בטוח (וישבתם לבטח ת"א לרוחצן) שכבר זימנו אותו לסעודה אצל אחר.]

[השלמות: ובירושלם הוה מפיך פלכיה כו'. — במדרש איכה רבתי פ"ד (עה"כ בני ציון היקרים): מה היתה יקרותן שלא היה אי מהן הולך לסעודה אא"כ הופך יד אונקלי שלו (ובאיכה מכ"י הוצאת רש"ב ז"ל "בשעה שהיה אחד מהן נזמן לסעודה היה הופך אונקלי שלו השמאלית") וכ"כ למה כדי שלא יטעננו אחר טענת חנם (ובאיכה כ"י שאם יבא אחר לזמנו היה יודע שהוא מזומן לסעודה ולא יטעיננו טענת חנם"), וע' מתנות כהונה שם שראה בירושלמי כ"י "פיבליה" (במקום פילכיה) והוא כמו "פיוולא" בב"ר פל"ז שהוא לבוש עליון יפה. וע' מסכת דרך ארץ רבה רפ"ח הנוסח "אפסחתיה למפלא" והוא שיבוש, וע' נחלת שבעה ח"א סמ"ב שהתפאר בפירושו המעוות שחידש.]

ועד אחד נאמן. — ע' מהרי"ט אלגאזי הלכות בכורות פ"ד שהאריך בסוגיא זו.