א"ר אלעזר ותנינן אסא בן עקיבה אומר כו'. — צ"ל: א"ר אלעזר ותני כן איסי בן עקיבה.

[השלמות: ולכן מה נן אמרין כו'. — צ"ל: דלכן מה נן אמרין כו'.]

אין תימר תחום הן אין נותנין לו ארבע אמות משני מקומות. — פי' אף שמותר לטלטל בתוך ד' אמות מ"מ זה שיצא חוץ לתחומו שיש לו שם ד' אמות אסור לזרוק חוץ לד' אמות שלו אף כשעומד אצל הגבול מד' אמות שלו ואינו זורק אלא אמה אחת או פחות, מפני שד' אמות שלו דינן כתחום ואסור להוציא חפץ חוץ מתחום הבעלים כדתנן בביצה פ"ה מ"ג.

דתני פירות שיצאו לרה"ר וחזרו שוגג יאכלו כו'. — צ"ל: פירות שיצאו חוץ לתחום שוגג יאכלו מזיד לא יאכלו (כגירסת ק"ע) כו' ותייא דר' נחמיה כר' יהודה דתני (תוספתא שבת פ"ג) המבשל בשבת בשוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר שוגג יאכל למוצאי שבת (פי' ור"נ דאומר דפירות שיצאו חוץ לתחום אפי' שוגג לא יאכלו סבר כר' יהודה דאמר נמי במבשל בשבת אפי' שוגג לא יאכלו בשבת).

ואפי' כר"ג וכר"א ב"ע פליגין קל הוא מי שקנח כו'. — צ"ל: ואפי' כר"ג וכראב"ע פליגין (פי' שר' חונא דאמר בזה שקנה לו שביתה והקיפוהו מחיצות שאין מחיצה מועלת כלום אמר כן אפי' לר"ג וראב"ע שאין זה דומה למי שהוציאוהו חוץ לתחום ונתנוהו במקום שיש לו מחיצות דמהלך את כולו וכמו שמבאר למטה) קל הוא מי שלא קנה לו שביתה ממי שקנה לו שביתה (פי' דמי שקנה לו שביתה במקום שאין בו מחיצות אף שהקיפוהו אח"כ במחיצות שוב אין מועילות לו אבל אם הוציאו אותו בשבת למקום המוקף מחיצות המחיצות מועילות לו).

ר' יהודה אמר לה מן דיעה מחלוקת ר' הונא וחייא בר רב. — פי' דלחייא בר רב דלעיל ה"נ מטלטל בכל הדיר ע"י זריקה.

ר' זעירא רב חונא בשם רב מה שרצו ר' יהושע כו'. —צ"ל: בשם רב ממה שרצו ר' יהושע כו' שהלכה כר"ג וראב"ע בספינה ר' בא בשם רחב"א כו'.

אם היה הים גלנו על דעתיהון דחברייא אסור כו'. — צ"ל: אם היה הים גלנו (פי' שהים שקט ואין בו גלים ואינו עוקר את הספינה ממקום למקום כן ביאר מוסף הערוך ערך גלינו ובפ"מ יבמות פט"ז דף ט"ו ע"ד) על דעתיהון דחברייא מותר ע"ד דר' זעירא אסור.

מצודות היו לו לר"ג שהיה משער כו'. — צ"ל: מצופות (כן העתיק בפירוש ר"ח וביאור זה דמצופות היינו שפופרת שצופין בה למרחוק וכעין זה לקמן פ"ה דף כ"ב ע"ד ר' חסדיי אמר מצופית ומשער בה) היו לו לר"ג כו' (והיינו שאמרו בבבלי מ"ג ב' שפופרת כו' וצופה בה).

תיפתר שהיה בנמל יותר מבית סאתים ולא יהיו מחיצות גבוהות כו'. — צ"ל: שהיה בנמל יותר מבית סאתים או שלא היו מחיצות גבוהות עשרה או שהיו פרצות יותר מעשר או שהיה עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ (ונוסח שלפנינו נשתרבב מלקמן פ"י דף כ"ו ע"א).

ר' יושוע דרומיה בעי עד כדון בשיצא שוגג כו'. — צ"ל: עד כדון בשחזר שוגג ואפי' חזר מזיד א"ר פנחס מתניתא אמרה אפי' מזיד שכל היוצאין להציל כו'.

טעמא דריב"נ מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה ישן לא קנה לו שביתה כו'. — צ"ל: מאחר שאלו היה ער היה קונה שביתה היה ישן ולא קנה לו שביתה יש לו אלפיים אמה לכל רוח ר' יהודה אומר אפי' ער ולא קנה לו שביתה כאלו קנה לו שביתה (פי' מאחר שאם היה יודע שהוא סמוך לעיר היה קונה שביתה בעיר עכשיו נמי כשלא ידע קונה שביתה בעיר) אתיא דר' יהודה כריב"נ כמו דריב"ב אמר מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה היה ישן ולא קנה שביתה יש לו אלפים אמה לכל רוח כן ר' יהודה אומר מאחר שאלו היה יודע היה מכוין לא ידע ולא כיון כאלו ידע וכיון ר' חונה אמר רנב"י בעי גר שטבל לאחר שהאיר המזרח (פי' ביום השבת אבל בליל שבת א"א שאין מטבילין את הגר בלילה ע' יבמות פ"ח ה"א) מאחר שאלו טבל מאתמול היה קונה שביתה מה אמר בה ריב"נ ר' יצחק בר נחמן בשם ריב"ל כו' משחשיכה אינו חוזר בו משחשיכה בורר לו מבעוד יום וקידש עליו היום, תנינן לא יכנס דר"מ ר' יהודה אומר יכנס (פי' ולעיל אמרינן דר' יהודה כריב"ב) וכא את אמר הכין (פי' דהכא תנן דר' יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ושאם בירר דאינו יכול לחזור בו אלמא שאין לו אלא ארבע אמות בלבד) א"ר בון לא על הדא איתאמרת (פי' הא דאמר ר' יהודה לאיזה רוח שירצה) אלא על רישיה דפירקא מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות עליה איתאמרת ר' יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ומודה ר"י שאם בירר אינו יכול לחזור בו אע"ג דר' חנניה בן אנטיגנוס כו' מודה הוא תמן בעיבורי עיירות (פי' שעושה את העיר כטבלא מרובעת כדתנן לקמן רפ"ה).