סימן שוטה היוצא בלילה כו'. — ענין זה בא לבאר מתניתין דתרומות פ"א ונשמט כאן "תמן תנינן חמשה לא יתרומו כו'" כדרך הירושלמי, ע' מ"ש שם (עמ' 80) בתקון סוגיא זו.

דמר ר' שמואל בר אבא בשם ר' יוחנן הגוסס זורקין עליו כו'. — צ"ל: דמר שמעון בר אבא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז) כד חד כהדין וחד כהדין (פי' אחד כר' יעקב בר אחא ואחד כר' יוסי ב"ר בון [וכעין זה בפסחים פ"ג ה"ג ל' ע"ב] וכן מוכח בהוריות פ"א ה"ב וזה כפירוש ק"ע ודלא כפ"מ).

מהיום ולאחר מותי אינו גט א"ר יודן רבנין ורבותינו כו'. —צ"ל: מהיום ולאחר מותי אינו גט תני (תוספתא פ"ה) רבי אומר ה"ז גט א"ר יודן רבי ורבותינו (פי' שניהן הקשו על רבנן דמשנתנו) מתיב רבי לרבנין למה אתון אמרין ה"ז גט (פי' מהיום אם מתי) בגין דאמר אם והא ראשה אם (פי' באומר זה גיטך אם מתי) ואתון אמרין אינו גט אלא בגין דאמר מהיום (פי' לכך באומר מהיום אם מתי ה"ז גט) אוף אנא כן אית לי מהיום עיקר (פי' ולכן אף מהיום ולאחר מותי ה"ז גט) מתיבין רבותינו לרבנין למה אתון אמרין ה"ז גט (פי' באומר מהיום אם מתי) בגין דאמר מהיום והא סופה מהיום (פי' באומר מהיום ולאחר מותי) ואתון אמרין אינו גט אלא בגין דאמר אם אוף אנן אית לן אם עיקר (פי' ולכך האומר זה גיטך אם מתי ה"ז גט) תמן מחלפין (פי' פלוגתא דרבי ורבנן) כו' תריהון אמרין דברי רבי הכא דהוא רבנין דתמן מכיון שאמר מהיום כמי שאמר על מנת כו' א"ל על מנת אם מתי (פי' דבאומר על מנת לאחר מיתה הכל מודים שאינו גט) ר' בא בשם רב דברי רבי תמן דהוא רבנין דהכא מכיון שאמר לאחר מיתה כמי שלא אמר מהיום תמן תנינן הכותב כו'.

הרי גט שחרורך מעכשיו לאחר שלשים יום כו'. —ע' שו"ת ר' בצלאל אשכנזי סימן ט"ו.

פונדקאות עצמן ולא עמד כו'. — פי' "פונדקאות" הוא מין לוזין כ"ש בערוך ערך פונדק ובמוסף שם וע' נזיר פ"א ה"ד ומ"ש שם (עמ' 429).

ושאל ר' אלעזר בן תרדיון לחכמים. — צ"ל: ושאל ר' אלעזר בן תדאי לחכמים (וכ"ה בתוספתא פ"ה וירושלמי סוטה פ"א ה"א).

ליידא מילה ר' לעזר אומר ליורשה דתנינן תמן כו'. — צ"ל: ליידא מילה (קאי אדתנן בכתובות פ"ד מ"ז מסר האב לשלוחי הבעל כו' וע' מ"ש בראש פרק זה) ר' לעזר אומר ליורשה ר"ש בן לקיש אמר להפרת נדריה (כ"ה בכתובות שם ה"ז) וכא מהו (פי' לר' יהודה דאמר שהיא כאשת איש לכל דבר מהו ליורשה ולהפר נדריה) א"ר זעירא מן הדא דתני (תוספתא פ"ה) זכאי במציאתה ובמעשי ידיה ובהפר נדריה דברי ר' יהודה זאת אומרת שהיא כאשת איש לכל דבר.

אבא בר הונא בשם ר' אבא הוה מצלי דייגב נהרא כו'. — צ"ל: אבא בר הונא אמר אבא (פי' אבי שהוא רב הונא) הוה מצלי כו' פריטוי אשכחת אמר ר' יוחנן ור' אבא (פי' אבא בר הונא) לא סברין כרשב"ג ר"ל ורנב"י סברין כרשב"ג חתכה ידה כמי שעיכבה חתכה דדה כמי שעיכבה נחתך ידה כמי שלא עיכבה נחתך דדה כמי שלא עיכבה (כן העתיק בחדושי רשב"א).

ליידא מילה (פי' לאיזה דבר התכוין בזה שאמר אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום) ר' לעזר אמר לביתו (פי' ורישא שהיה ביתו ביהודה ואומר אם לא יחזור בתוך ל' יום מגליל לביתו מפני שהיה רוצה לילך לגליל ואחר כך הלך מביתו לאנטיפטרס והיא עיר בסוף גבול יהודה וסמוכה לגליל וחזר לביתו אפי' לאחד שלשים יום נתבטל התנאי שהרי עדיין לא בא לגליל וכעין זה במציעתא וסיפא) ר' יוחנן אמר למקומות (פי' אם לא ילך בתוך שלשים יום מביתו שביהודה לגליל וכן במציעתא וסיפא¹) מתניתא מסייעא למ"ד לביתו הגיע לעכו וחזר בטל התנאי (פי' אף שעכו כמדינת הים מ"מ מאחר שחזר לביתו בתוך שלשים נתבטל תנאו אבל למ"ד למקומות הרי הלך לעכו בתוך שלשים יום וביטל תנאו) א"ר חגיי כו' (וכל זה דלא כשיטת הבבלי ע"ו ב').

footnotes: ¹ וענין "בטל תנאו" לר' יוחנן שבָטל התנאי שהרי לא בא לגליל וה"ז מגורשת שהרי קיים תנאו ולר' לעזר עניינו "ביטל תנאו" ולא קיימו ואינה מגורשת.

דר' יוסי בגין דאקדים כתיבה והא אקדים נתינה ואתון כו'. —צ"ל: בגין דאקדים כתיבה (פי' שבתחילה אמר כתבו ואחר זה אם לא באתי דלת"ק הל"ל "אם לא באתי מיכן ועד י"ב חדש כתבו ותנו גט לאשתי") והא אקדים נתינה והוא אמר אינו גט (פי' שאם כתבו ונתנו בתוך י"ב חדש אף ר' יוסי מודה שאינו גט ואינו מועיל מה שהקדים נתינה והכי משמע מדאמר "כזה גט" דהיינו דוקא כשנתנו אותו לאחר י"ב חדש).