Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Kiddushin Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ אלה בקשו כו'. — צ"ל: בני הקוץ וגו' אלה בקשו כו'.
ואין מבנות בנות כישראל הם וכר"ש כו'. —צ"ל: ואין מבנות בנות כישראל הם אלא בנתגיירו פחותות מבת ג' שנים ויום אחד (פי' ולעולם בבנות עצמן) וכר"ש דרש"א (לקמן ה"ו) גיורת כו' ויום אחד כשרה לכהונה הרי לא היה בה דעת לטבול בשעה שהטבילו אותה, מכיון שהיא חוזרת כו' כזונה היא אצל הכהונה (פי' ולכך אסרוה בקדשי המקדש אבל מתוך שהיא מותרת לכהונה מותרת בקדשי הגבול).
חרירי על שם וכל הנתינים וגומר. — פי' דכתיב בסיפא בני עבדי שלמה (עזרא ב' נ"ה) וידוע שנשתחררו.
אדון שהיו אומרים אין דין ואין אדון. — צ"ל: אדון ואימר שהיו אומרים כו'.
והעובד את העיר יעבדוהו כתיב. — צ"ל: יעבדוהו יאבידוהו כתיב (וכ"ה בסנהדרין פ"ו ה"ט).
והמה הומתו בימי קציר בראשונים כתיב קציר שעורים. — צ"ל: בראשונים בתחלת קציר שעורים (וכ"ה בסנהדרין שם).
ר' אבהו מפיך לישנא בימי ר' לעזר אמרו כו'. — צ"ל: ר' אבין מפיק לישנא בימי ר' לעזר הקרח אמרו כו' (כן העתיק רמב"ן בחדושי יבמות ע"ח ב', וברור שכן היתה הגירסא גם לפני ר' נסים גאון שכן בבכורות נ"ח א' תוד"ה חוץ כתבו בשמו "שר' אלעזר בן עזריה קרח היה כדאיתא בירושלמי", והוא שר' נסים היה מפרש שאין שום הפרש בין ר' הונא לר' אבין אלא בלשון בלבד כי ר' לעזר בן עזריה הוא עצמו ר' לעזר הקרח. וכעין זה מצינו בערלה פ"א ה"ב ר' יונה מפיק לישגא כו' וגם שם אין הפרש בינו ובין ר' יוסי דלעיל אלא בלשון בלבד כ"ש ברא"פ שם; עוד ביומא פ"ד ה"ג "דמפקין לישנא בעשרה זין", ועוד בכתובות פי"ג ה"ד "מפיק לישנא מחצין דמשח". ובענין זה ביארתי הא דאיתא בב"ד פ"ג סימן י"ג ופס"ח סימן י"ח ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן מלאכי השרת ע"י שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתם מאה ושלשים ושמונה שנה ר' תנחומא מפיק לישנא קלה ע"כ ונדחקו המפרשים בזה וברור שיש להגיה שם "מפיק לישנא קל"ח", ואין שום הפרש בין ר' תנחומא לר' לוי אלא שר' תנחומא קיצר ונתן סימן באותיות. ומנין זה הוא משנת הפיכת סדום עד חלום הסולם של יעקב דכתיב מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, והן שנה אחת טרם שנולד יצחק ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ויעקב היה בן ע"ז שנה כשיצא מבאר שבע ללכת חרנה כדאיתא בב"ר פס"ח סימן ה', וכעין זה מצינו עוד לר' תנחומא שנתן סימן באותיות בתנחומא החדש סו"פ ויצא דכן איתא שם וכמה כלבים של צאן היו לו ליעקב א"ר אבא בר כהנא שלש מאות ותשעה א"ר תנחומא מנין קבז"ר).
ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא מכיון שלא נטמאה טהורה. — פי' וכן לענין יוחסין מאחר שלא יצא שם פסול על אשה זו הרי היא כשרה לכהונה ואין צריכין לבדוק באימותיה.
לויים וישראלים מוסיפין עליה עוד אחת (פי' כהן שרוצה לישא אשה בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עוד אם אחת למעלה) ולא נמצאת מחמיר בישראל יותר מן הכהנים (פי' והרי הדעת מכרעת להפך שבכהנים מצויים פסולין כמו זונה וחללה וגרושה שאסורין לכהנים ומותרין ללויים וישראלים) א"ר יוסי בר"ב אחת זו ואחת זו קנס כו' בשבטו ובמשפחתו (פי' לכך אם הוא נושא ממשפחתו איגו צריך לבדוק כל עיקר שהרי בדוקה היא אצלו, אבל אם נושא משבטו כהנת ממשפחה אחרת קנסו אותו לבדוק ד' אימהות ואם נושא גם שלא משבטו כגון לויה וישראלית קנסו בו יותר לבדוק ה' אימהות וזה עולה כשיטת המאור, אבל להרמב"ן בחידושיו ובמלחמות יש שיטה אחרת וכתב שהירושלמי מסייעה ליה לפי ביאורו בירושלמי זה אבל דבריו דחוקים ואינם מחוורים ע"ש).
ר' זריקן בשם ר' הונא היו מחזיקין אותו שהוא משפחתו נאמן. — צ"ל: היו מחזיקין אותו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר שהוא משפחתו (פי' בנו מן השפחה) נאמן (ונשמט מן "שהוא" עד "שהוא").
גר שמל ולא טבל והיו לו בנים ואמר מלתי כו'. — צ"ל: גר שמל ולא טבל והיתה לו אשה ואמר מלתי ולא טבלתי נאמן ומטבילין אותו בשבת משום מה בכך דברי ר' יודה (וכ"ה בבבלי יבמות מ"ו ב').
ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר לאיש ואשתו נצרכה. — פי' דהא דתני דצריכין לכסות עצמן בכסותן היינו באיש ואשתו וקמ"ל שלא תאמר דאשתו כגופו ואינן צריכין לכסות עצמן אבל בשני אנשים אין צורך לאשמועינן דפשיטא דצריכין הפסק בכסות (וכעין זה בכתובות פ"ג ה"ו דף כ"ז ע"ד לכן צריכא שלא כדרכה ע"ש) וע' בבלי ברכות כ"ד ב'.
ר' יודן בר ישמעאל עבד חד מתניין הכן. — צ"ל: עבר חד מתניין הכן (פי' העביר מלמד משניות אחד ממלאכתו משום שלא היתה אשתו במקומו אלא במקום אחר, וכעין זה בפיאה פ"ח ה"ז "ר' יוסי עבר חד מן תרין אחין").
תני לא ילמד אדם את בנו חמר וגמל וספן קרר קדר כו'. — נ"ל להגיה "ספר" במקום "קרר"; והנה בסדר המשנה שבירושלמי ובבלי ורי"ף ורא"ש לא גרסינן "ספר"(וכן ליתא במסכת סופרים פט"ו ה"י) ושפיר הוסיפה הברייתא "ספר", ולפי נוסח המשנה שבמשניות דאיתא נמי "ספר" הנה שם חסר "קדר" ולפ"ז הוסיפה הברייתא "קדר".
ראית מימיך ארי סבל ארי קייץ. — צ"ל: ארי סבל צבי קייץ (וכ"ה בתוספתא פ"ה ובבלי).
עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל. — ע' תשב"ץ לתלמיד מהר"ם סימן ש"כ שהעתיק בשם ירושלמי דפרק עשרה יוחסין "ישמעו ענוים וישמחו (תהלים ל"ד ג') א"ר בון בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שחזתה עינו מיני מגדים ולא אכל" וכפי הנראה סמך לו התלמיד על זכרונו וכעין זה כתבתי בסוף פיאה (עמ' 33) ע"ש.