Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Makkot Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עדים שנזדממו ר' יוחנן אמר שקר שקר כו'. — צ"ל: עדים שהוכחשו ואח"כ נזדממו (פי' והא בעדות נפש) ר' יוחנן אמר נהרגין ור' לעזר אמר אין נהרגין ר' יוחנן אמר שקר שקר (פי' דכתיב בעדי שקר, שמות כ' י"ג, לא תענה ברעך עד שקר וכתיב בזוממין, דברים י"ט י"ח, העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וגו' ולמדין דאף במקום שהוכחשו תחלה ונתחייבו במלקות משום לא תענה אם נזדממו אחרי כן חייבין מיתה) ר' לעזר אומר רשע רשע נאמר רשע במחויבי מיתות ונאמר רשע במחויבי מכות מה רשע שנאמר במחויבי מכות אין מכות אצל ממון (פי' כבמ"ג פרק זה כל המשלם בעדים זוממין אינו לוקה) אף רשע שנאמר אצל מחוייבי מיתות אין מיתה אצל מלקות (פי' וכ"מ שיש בעדים זוממין מלקות ומיתה לוקה ואינו מת וע' בבלי ב"ק ע"ד ב' שיטה אחרת בזה) בר פדייה כו'.
ר' מתנה בשם רב המלוה את חבירו ע"מ שלא לתובעו שביעית משמטתו כו'. —ע' שביעית פ"י ה"ב (עמ' 78) מה שהגהנו ופירשנו בסוגיא זו.
ר' בא בר ממל והוא שנהרג כו'. —צ"ל: ר' בא בר ממל והוא שנהרגה (פי' דהא דאמר ר' יהודה איסטטית היא זו ואינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד אין זה אלא בשכבר נהרגה כת ראשונה טרם שבאו כתות אחרות והוזמו ע"י העדים הראשונים, אבל אם באו כמה כתות וכת אחר כת הוזמו ע"י אותם עדים הראשונים ועדיין לא נהרגה כת ראשונה שהוזמה שוב אין הורגין אותה) אבל אם לא נהרגה לא בדא (פי מפני שכבר נודע דאיסטטית היא זו) והא תנינן אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד (פי' ומשמע שכבר באו כמה כתות והוזמו ע"י עדים ראשונים והיה מן הדין שכולן יהרגו ומ"מ אינה נהרגת אלא כת ראשונה בלבד, דאם איתא שכבר נהרגה כת ראשונה הכי ה"ל לומר "אין הורגין את הכתות האחרונות", וע' בבלי ה' ב').
היו עומדין ומעידין עליו שהרג את הנפש בלוד כו'. — צ"ל: שהרג את הנפש בראש חדש בלוד באו אחרים כו' הייתם עמנו בחמשה בחדש בקיסרי (פי' ומלוד לקיסרי רחוק יותר מחמשה ימים, וע' בבלי ה' א' שבכעין זה אמר רבה שהן נעשין זוממין ולא חיישינן לגמלא פרחא).
א"ר זעירה הדא אמרה עד זומם אינו נפסל בב"ד כו'. — עיקר סוגיא זו היא בב"ק פ"ז ה"ד ושם (עמ' 474) תיקנתי וביארתי כל הצורך.
(ל"א כשהייתי אומר [ב]דיני ממונות הקלים ג' מזממין את השנים ושנים אין מזמים את הג' כו'. — צ"ל: ושנים מזמים את השלשה ואפי' מאה דיני נפשות החמורין שלשה מזמים את השנים ואין שנים מזמים את השלשה ת"ל דיני נפשות או אילו נאמר דיני נפשות ולא נאמר דיני ממונות הייתי אומר דיני נפשות החמורים (פי' דעדים אלו שרצו להרוג את הנפש שהיא עבירה חמורה) ג' מזמים את השנים ושנים מזמים את השלשה ואפי' מאה דיני ממונות הקלים ג' מזמים את השנים ואין שנים מזמים את השלשה ת"ל דיני ממונות (וכאן סיום הלכה זו).
א"ר יוסי תנינן שלשה שלשה לא בדא תנינן הכא כו'. — צ"ל: א"ר יוסי תנינן הכא מה דלא תנינן כו' (פי' דקשה לר' יוסי שמאחר שזה נהרג למה גם הזוממין נהרגין דהא קיי"ל כאשר זמם ולא כאשר עשה, והטעם הוא משום שלא על ידיהם נהרג רק ע"י כת אחרת. וזה ענין מיוחד ואינו על דברי ר' ירמיה ומה דאיתא בינתיים נשתרבב משורה שלמעלה).
א"ר אבהו לא חיישון לון (פי' שאין חוששין לעדים זוממין להצריכן התרייה שמא שוגגין הן שהכל יודעין שאסור להעיד שקר) א"ר יעקב בר דוסא ואית נבולין (פי' כמו "נבלים" דהיינו בני בליעל) סגין מאן אילין (פי' כמו "מן אילין" דהיינו עדי שקר) חמיין כו' (פי' ודאי מזידין הן ואין צריכין התרייה וע' בבלי כתובות ל"ג א' וסנהדרין מ' ב').
ר' דוסתאי ב"ר ינאי אומר מצוה לכל שבט כו' תני רשב"ג מחויבי מיתות כו'. — יש להחליף הגירסא ותחלה צ"ל: רשב"ג אומר מצוה לכל שבט כו' (וכ"ה בבבלי סנהדרין ט"ו ב' ותוספתא שם סופ"ג וספרי ר"פ שופטים) תני ר' דוסתאי ב"ר ינאי (ובתוספתא שם הנוסח ר' דוסתאי בן ר' יהודה) מחויבי מיתות כו'.