Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Nazir Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
השלים נזירותו הראשונה ובא להישען על השנייה כו'. — צ"ל: ובא להישאל על השנייה לא מצאו פתח לשנייה עד שמצאו פתח לראשונה עלת לו שנייה הראשונה (פי' שעלתה לו הנזירות שמנה בראשונה והשלימה בעד הנזירות השנייה שנדר) מה נן קיימין כו'.
א"ר לעזר השלים נזירותו לראשונה מכיון שהביא קרבן וגילח כו'. — צ"ל: מכיון שהביא קרבן אחד (כתקון ק"ע) וגילח לא עלה לו שנייה בראשונה ר' יעקב בר אחא כו' כר"ש אפי' לא הביא אלא קרבן אחד תני (תוספתא סופ"ב) מי שנזר ב' נזירות מנה ראשונה ולא הביא קרבנותיו א"ר יודן ודא מסייעא לר' אלעזר (פי' דמשמע שלא הביא שום קרבן אז עולה לו דאי איתא כר' יוחנן ה"ל למיתני "ולא הביא כל קרבנותיו") לא כן ריב"א מפקד לחברייה אין שמעתון מילה מר"א הוון ידעין דר' יוחנן פליג עד שיביא כל קרבנותיו וסברין מימר כרבנין וכא כר"ש אנן קיימין (כל זה איתא לפנינו למטה ושייך כאן, וביאור זה דברייתא אתיא כר"ש אבל לרבנן אפי' הביא קרבן אחד עולה לו עד שיביא כל קרבנותיו וכר' יוחנן) הפריש שתיהן כאחת (פי' שנדר שתי נזירות ומנה ששים יום בבת אחת ואח"כ הביא הקרבנות משתי הנזירות ביחד) אין בידו אלא אחת הפריש זו בפני עצמה וזו בפני עצמה והביא של זו בזו כו' ניחא שנייה ראשונה (פי' מדאמר "לא יצא" סתם משמע שלא יצא אפי' בנזירות אחת תינח שלא יצא בנזירות שנייה דכיון שלאחר שהשלים נזירות ראשונה גילח על קרבנות שאינן מנזירות זו ה"ל כמגלח קודם שהביא קרבנותיו דסותר שלשים כדתנן בפ"ו מ"ג וכשחזר ומנה שלשים יום לנזירות שנייה היא עולה לו לנזירות ראשונה שהרי גילח והביא עליה קרבנות של ראשונה) ר' חיננא בשם ר' פנחס תיפתר בנזירותו ובנזירות של בנו (פי' הא דהביא של זו בזו ושל זו בזו מיירי בשאמר הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר והפריש קרבנות על שתי הנזירות ומנה את שלו וגילח על קרבנות של בנו ואח"כ נולד לו בן ומנה את של בנו וגילח והביא קרבנות שלו אין לו אפי' אחת ואינו יוצא בנזירות שמנה בשביל בנו לנזירות שלו מאחר שמנה השנייה אחד שנולד הבן והוא חייב למנות את של בנו קודם לנזירות שלו כדתנן לעיל פ"ב מ"ט) בדא עלת לו שנייה בראשונה (פי' דאם מיירי בנזירותו ונזירות בנו למה תני ברישא שאם מצאו פתח לראשונה עלת לו מה שמנה בראשונה לנזירות שנייה שנדר דהיינו לנזירות בנו ולמה היא עולה לו הא ראשונה מנה טרם שנולד לו הבן ואז לא היה חייב בנזירות בנו שנולד אח"כ) אריבר"ב לא כן סברנן מימר באומר הריני נזיר ונזיר בדין היה שלא יהא נזיר אלא אחת (וכעין זה בבבלי נדרים י"ז א' דא"ר הונא באומר הריני נזיר היום הריני נזיר היום אין נזירות חלה על נזירות ע"ש) כו' אלא שאת אומר אין בידו כלום (פי' וברייתא מיירי בנדר שתי נזירות סתם והא דתני שאם הביא של זו בזו ושל זו בזו לא יצא היינו שלא יצא בשתים אבל הוא יוצא בנזירות אחת דהיינו בראשונה וחוזר ומונה עוד אחת לשנייה).
ר' יוחנן אמר מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה כו'. — צ"ל: מתרין על כל כדי פרישה ופרישה כו' שאם התרו בו משום לא יבא לוקה משום לא יטמא לוקה (פי' ודוקא אם פירש משם לוקה באיזה לאו משתיהן שהתרו בו).
מתניתא פליגא על ר' יוחנן נזיר שהיה שותה יין כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא על ר' לעזר נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת (פי' סמך אסיפא דתנן "אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל או"א") פתר לה בשהיה בית הבליעה פנוי (פי' ודומה כפירש וחזר לענין טומאה) מתניתא פליגא על ר' לעזר היה מטמא למת כל היום אינו חייב אלא אחת (פי' ותני בסיפא "א"ל אל תטמא אל תטמא והוא מיטמא חייב על כל או"א") פתר לה כשהוא פורש וחוזר פורש וחוזר מתניתא פליגא על ר' יוחנן כהן שעומד כו' א"ר זעירא בשעומד על קבר אביו שלא יאמר הואיל כו' (פי' והוא אסור להיטמא למת אחד לכתחילה, אבל אם עבר ונטמא למת אחר אינו לוקה מאחר שעדיין הוא עוסק במתו שאינו חייב לפרוש ממנו; אבל אם היה עומד על מת אחר היה לוקה על כל כדי פרישה ופרישה כר' יוחנן וע' בבלי מ"ה ב').
רב אמר יצא מונה לנזירות טהרה (פי' משיצא מבית הקברות אע"פ שעדיין צריך הזאה ג' וז' וטבילה מ"מ מיד הוא מתחיל למנות נזירות טהרה) נכנס בשביעי שלו (פי' חזר ונכנס בז' לבית הקברות אע"פ שעדיין לא נטהר מטומאתו הראשונה) מביא קרבן טומאה בו ביום (פי' מטומאה חדשה שנטמא ביום ז' ולאו דוקא כשחזר ונטמא ביום ז' מביא קרבן טומאה אלא אפי' אם חזר ונכנס ביום ראשון מאחר שמתחיל למנות טהרה מיד כשיצא, ותפס שביעי לרבותא דר' אליעזר דאפי' אם חזר ונטמא בז' אינו מביא קרבן טומאה כל זמן שלא מנה ב' ימים טהורים) כו'.
מה צריכא ליה בנזיר טמא אבל בנזיר טהור אף ר"א מודי כו'. —צ"ל: מה צריכא ליה בנזיר טמא יפלו אין לו מהיכן להפיל (פי' וכתיב "כי טמא נזרו" והיינו בנזיר טמא וע' בבלי י"ט ב') אבל בנזיר טהור אף ר"א מודה שמעון בר בא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז) בעי כו'.
א"ר זעירא קומי ר' מנא ולא מתניתא היא כו'. — צ"ל: א"ר עזרא קומי ר' מנא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68).
כולל אהן אמר תרתיי ואהן אמר חמש מונה כו'. — ע' מה שביארתי ביבמות פט"ו ה"ה, עמ' 361).