Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Orlah Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א"ר אבהו קיימתיה בגיד הנשה של נבילה. — צ"ל: קיימתיה שכן כבר הותר בגיד הנשה של נבילה (פי' דכתיב בנבילה או מכור לנכרי דהיינו היא וגידה שהגיד נמי מותר בהנאה וה"ה גיד של כשירה דמותר בהנאה).
מוכין(כצ"ל) שצבעו צריכא. — פי' שידוע שאין שום הפרש בין מוכין צבועין למוכין שאינן צבועין ומחיר שניהן שוה ואין לו הנאה מצבע שלהן לכן אפשר שהן מותרין אם צבען בקליפה או דילמא מאחר שזה רצה בצביעתן ויש לו הנאה מזה הרי הן אסורין.
בגד גדול שצבעו ע"מ לחותכו מה את עביד לה כו'. — צ"ל: שצבעו ע"מ לעשותו מוכין מה את עביד לה כמוסגר (פי' שבגד המוסגר שקצצו ועשאו מוכין טהור כדתנן בנגעים סופי"א דאף שבגד מוסגר טמא מ"מ המוכין שנעשו ממנו טהורין וה"נ אף שבגד שצבעו בקליפי ערלה אסור בהנאה אם קצצו ועשאו מוכין שאז אין לו שום הנאה מצביעתן הרי הן מותרין) או כמוחלט.
צבעו וחזר וצבעו הקדיח נאמר אם היה צריכה לצביעה הראשונה אסור כו'. — צ"ל: אם היה צריך לצביעה שנייה מותר (פי' דמאחר שבצביעה ראשונה עוד לא נגמרה מלאכתו וצריך לצובעו פעם שנית ובשנית הרי הקדיח וקילקל לכן מותר) ואם לאו אסור (פי' שכבר נצבע הבגד בצביעה ראשונה ונאסר בה ומה שחזר וקילקל אין זה מתירו) צבעו בקליפי אגוז של חולין וחזר וצבעו בקליפי אגוז של ערלה ונפגם מ"ד נותן טעם לפגם מותר אוף הכא מותר ומ"ד נ"ט לפגם אסור אוף הכא אסור בגד שצבעו בקליפי אגוז של ערלה שנתערב בבגדים שצבען בקליפי אגוז של חולין ייבא כהדא עיגולי דבילה הגדולים כו' כיני מתניתא כו' והקטנים מעלין את הגדולים במניין תמן ראוי הוא לחותכן ברם הכא אינו ראוי לחותכן (פי' שהמחתך את הבגד ה"ז מקלקלו) א"ר יוסי בר"ב מה דמי לה בגד גדול שצבעו ע"מ לחתכו מיעבדיניה דורדסין (פי' נעלי רגל ע' סוף כלאים, וערוך ערך דרדסין פירש מין מנעלים) בגד שצבעו בקליפי אגוז של ערלה שנתערב בבגדים שצבען בקליפי אגוז של חולין מין אחר ייבא כהדה ר' יהושע אומר תאנים שחורות כו' מעלות את השחורות תמן מין במינו (פי' דבין שחורות ובין לבנות מין תאנים הן וגם טעמן שוה לפיכך הן כמין במינו) ברם הכא מין בשאינו מינו (פי' דזה צבע אדום וזה צבע שחור והן מין בשאינו מינו ואע"פ ששניהן צבועין בקליפי אגוז דהולכין אחר המראה ואין דעת כל אדם שוה דזה רוצה במראה אדום וזה רוצה במראה שחור ולפיכך הן בטלין בששים ולא כמין במינו דצריך מאתים) א"ר יוחנן סממנין בסממנין בטלין במאתים מי צבעים במי צבעים בטלין ברוב (פי' דאמרינן סלק את מינו שהוא הצבע כמו שאינו ושאינו מינו דהיינו המים רבין על צבע הערלה ומבטלין אותו וכעין דאיתא למעלה פ"ב ה"ז).
מתניתא פליגא על ר' בא בר ממל תבשיל שבישלו בקליפי ערלה ידלק (פי' ובסיפא תנן נתערב באחרים יעלו באחד ומאתים וחזינן דהניית ערלה צריך ר"א) פתר לה קדירה בקדירות (כפירוש הר"נ בשו"ת שלו סימן ע' דנתערב באחרים אקדירה קאי וטעמא משום שיש שבח עצים בקדירה כדמסקינן בפסחים כ"ז א' כוסות וצלוחיות אסירי משום דיש שבח עצים בפת ¹) אמר ר' יוסי מיסבור סבר ר' בא בר ממל שמותר לעשות כן בתחילה (פי' וכי סבר ר' בא בר ממל דהניית ערלה שנתבטלה ברוב מותרת לכתחילה, ולפ"ז יש להקשות עליו מהא דתנן בתבשיל שנתערב באחרים יעלה באחד ומאתים) לא לשעבר (פי' שאין ר' בא בר ממל מתיר לכתחילה אלא שאם עבר וצבע במי התערובות את הבגד ה"ז מותר ליהנות מן הבגד וכן במי צבע של ערלה שאינו ראוי לצביעה מפני מיעוט הצבע שבו ואח"כ נפל בו צבע של היתר ונעשו ראויין לצביעה מותר לצבוע בו שזה ג"כ כדיעבד דמי מאחר שמי צבע הערלה לא היו ראויין מתחילה לצביעה) מיי כדון כו'.
footnotes: ¹ וגם פירוש זה אינו מחוור דהא קשיא ממשנה ה' תנור שהסיקו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת תידלק הפת נתערב באחרים תעלה באחד ומאתים; לכן יותר מחוור פי' רא"פ שר' בא בר ממל מתיר הניית ערלה כשנתערב תבשיל של ערלה בתוך תבשיל של היתר בקדירה אחת אבל משנתנו מיירי בשנתערבה קדירה של ערלה בתוך קדירות של היתר.
א"ר חגיי כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דר' יעקב בר אחא יתיב מתני כו'. — אע"פ שגם נוסח הראשונים כן (ע"ז מ"ט ב' תוד"ה ארג ובר"נ שם) מ"מ נראה שיש להפך הגירסא וכצ"ל: א"ר יעקב בר אחא כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דר' חגיי יתיב מתני כו' א"ר יעקב בר אחא חגיי קשתיה כו'.
איתיביה ר' חייא ציפוראה קומי ר' אימי כו'. — צ"ל: אייתא ר' חייא ציפוראה קומי ר' אימי ליטרא בשמונה ולא הורי ליה א"ר יסא ולא מתניתא היא כו' (כ"ה בכתובות סופ"ו וכ"כ בשירי קרבן שם).
א"ל אילו איתתבת תמן אית הוות יאות. — כל זה אינו שייך כאן ונשתרבב מע"ז פ"ח הי"ב ע"ש.
ובכור לא כקדשים שיש להן מתירין הוא. — צ"ל: ובכור לא כקדשים שאין להן מתירין הוא (פי' דבכור אפי' כשנפל בו מום אין לו פדיון וע' בניר שנדחק לפרש כנוסח שלפנינו).
גחלי ערלה שעיממו הרי אלו מותרות ולא מתניתא היא אם חדש יותץ אם ישן יוצן ר' חנניא כו'. — צ"ל: אם חדש יותץ אם ישן יוצן אפה ובישל בגחלים מותר (כ"ה בתוספתא פ"א ומברייתא זו משמע אפי' לא עיממו הגחלים מותר וקשיא לר' יוחנן) ר' חנניה אמר כו'.
היך אפשר לפתוחה אצל הסתומות א"ר זעירא תיפתר בפתוחה אצל החנוני כו'. — צ"ל: היך אפשר לפתוחה אצל הסתומות (פי' בשלמא בסתומה אצל הפתוחות ניחא דכשהיא סתומה אינה מתערבת ולבסוף כשנפתחה ונתערבה עם האחרות בטלה הרוב אבל פתוחה בין הסתומות אינה מתערבת וכשנסתמה הרי היא סתומה בין הסתומות ומקדשת כל שהן ואינה בטלה לעולם) א"ר זעירא תיפתר בסתומה אצל החנוני שהיא כפתוחה אצל בה"ב (פי' שדרך בה"ב שרוצה ליישן את יינו לסותמו היטב שלא יתקלקל אבל החנוני שמוכר את יינו מעט מעט אין סתימתו חזקה כל כך כמו סתימת בה"ב וזה דאמרינן פתוחה בין הסתומות לאו פתוחה ממש אלא שאינה סתומה כל כך כמו אצל בה"ב ומ"מ אפשר שתתערב עם הסתומות היטב הנמצאות אצל החנוני מפני שאינו ניכר כל כך בין סתימה חזקה לשאינה חזקה וסתימה אצל חנוני שהוא כפתוחה אצל בה"ב דינה כפתוחה ממש ובטלה ברוב) והתני ונסתמה (פי' וא"כ כבר הכיר בה החנוני מקודם ואיך היא בטילה) תיפתר שחזר בעלה וסתמה (פי' שבא בה"ב שמכיר סתימתו אצל החנוני וחזר וסתם היטב אותה החבית שלא היתה סתומה היטב אצל החנוני טרם שנודע לו שהיא של ערלה ומ"מ כבר נתבטלה אצל החנוני קודם שנסתמה היטב) ר' קריספא כו'.
ר' יהודה אומר בין שוגג בין מזיד יעלו. — בבבלי גיטין (נ"ד ב') שיטה אחרת דר' יהודה ס"ל כר"מ.
ר' יונה בעי קומי ר' יוסי ולמה לא תנינן אף החלה עמהן. — פי' דתנן הכא הכלאים מד"ס ליתני הכלאים והחלה מד"ס (ולמ"ד בשביעית פ"ו ה"א דבא"י נתחייבו במעשרות מה"ת צ"ל דמקשינן כאן מחלה שהיא בחו"ל מד"ס וה"ה למעשרות דשניהן נוהגין בחו"ל מד"ס); וענין זה נשתרבב גם בקידושין פ"א ה"ט אבל אינו שייך שם כדרך הירושלמי. אבל התוספות בקידושין ל"ו ב' ד"ה כל ומפרשי הירושלמי ביארו דר' יונה שאל על הא דתנן בקידושין שם כל מצוה שהיא מצויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים ר' אלעזר אומר אף החדש דלמה לא הוסיף ר' אלעזר אף החלה אבל אין זה מחוור די"ל דמשנה דקידושין אתיא כר"ש בבבלי שם ס"ח א' דסבר דערלה וכלאים וחדש כולם נוהגים בחו"ל מדבר תורה משא"כ בחלה דאף ר"א סבר ברפ"ב דחלה שאינה נוהגת בחו"ל מדבר תורה.
חד בר נש זרע הקלייה שעורין ולפת עבר חנין גוביתא ועקרין כו'. — צ"ל: עבר חנין מגופתייה (וכן בשבת פ"ה ה"ב חנין מגופתייה אמר קומי שמואל וע' בבלי קידושין ל"ט א' כעין מעשה זה דר' חנן שמתיה ומוכח דר' חנן סתם דבבלי הוא חנין מגופתייה דירושלמי) ועקרין כו' וקנסיה (פי' לחנין מגופתייה) והתני אין עושין עם ישראל בכלאים (בתוספתא כלאים פ"ב ובבלי ע"ז ס"ג ב' הנוסח אין עושין עם הגוי בכלאים) כו' ממעט בעבירה אין עושין עם הגוי כו' כך כלאים בחו"ל (פי' וקשיא לשמואל) כו' ר' יוחנן פתר מתניתא כו' בכלאי הכרם (פי' עושין עם הגוי בעיירות המובלעות) הא בכלאי זרעים אסור.