Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Peah Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ודעו וראו מכל המחבואים אשר יתחבא שם. — נ"ל שאין זה מעיקר הירושלמי אלא פירוש הוא שנכתב בצדו והסופרים שאינם בקיאים הכניסו זה בפנים (מפני שדרך הירושלמי ע"פ רוב כשמביא ראייה מן הכתוב לומר ע"ז "כמה דתימר" כמו לעיל סופ"ה ושביעית פ"ד ה"ו ומ"ק פ"א ה"ה ד"פ ע"ד); וכאלה יש הרבה בירושלמי כמו בתרומות (פ"א ה"א) "ותחלימני והחייני" (וכ"כ בהגהות הגר"א שם), עו"ש (פ"י ה"י) "שורו עיבר ולא יגעיל" (וכתבו ע"ז התוספות בחולין ס"ד ב' ד"ה גיעולי "ודומה שאינו מסוגיית הירושלמי ושום תלמיד הגיהו") ובשבת (פ"א ד"ג סוע"ב) שנאמר כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב ובית אבותיהן פרצו לרוב, ובעירובין (פ"ה ה"ה) "כגון צנון וחדשה ומגדל גד", וע"ע בפסחים סופ"ח ומגילה פ"א ה"ז ופ"ד ה"ז וחגיגה פ"ג ה"ה וגיטין פ"ה סוה"ג וכתובות רפ"ב וב"ק רפ"ה וב"מ רפ"ו וע"ז פ"א ה"ו ושבועות פ"ב ה"א ותרומות פ"ח ה"ט וע' מ"ש בהם. ועוד במעשרות פ"ד ה"ד וחלה פ"א ה"א ושבת פ"ז דף ט' ע"ד ומגילה פ"א הי"א וסוטה פ"א ה"ד ושבועות פ"ב ה"א.
חדא אמרה פרט בנשירתו קדש. — פי' שמיד שנשר נעשה לקט אף שלא הגיע לארץ דאל"כ בזה שהניח כלכלה תחת הגפן לא גזל את העניים) כו' לקט בנשירתו מהו שיקדש (פי' אם יכול להקדישו לבדק הבית קודם שהגיע לארץ ע' תמורה כ"ה א') כו' שהוא גרם לו שלא ירד לארץ (פי' לעולם אין פרט קדש עד שיפול לארץ ואם נשאו הרוח על איזה דבר אינו לקט וכן אם הקדישו קדש אבל כאן שבה"ב גרם לו שלא יפול לארץ הרי הוא כגוזל את העניים).
ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית מעתה אל יהא לו קדושה כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית (פי' דקס"ד דלב"ש אין נטע רבעי בשביעית כל עיקר ולמטה דחי לה) תני רשב"ג אחד שביעית וא' שאר שני שבוע בש"א אין לו חומש ואין לו ביעור על דעתיה דהדין תנייה כו' כקודש שקורין עליו את ההלל (פי' כביכורים שקורין עליו ארמי אובד אבי) ויהא חייב בביעור (פי' כבכורים) ב"ש כר"ש דר"ש פוטר מן הביעור ויהא מותר לאונן (פי' כבכורים לר"ש דמותרין לאונן) תני קדש מגיד שהוא אסור לאונן ויפדה במחובר לקרקע (פי' דבכורים קדש במחובר כדתנן בביכורים פ"ב מ"ד והמפרשים נדחקו לפרש גירסא שלפנינו).
א"ר לעזר כיני מתניתא אין לגוי כרם רבעי כל עיקר. — צ"ל: אין לגוי כרם רבעי בסוריא כל עיקר (כ"ה בהגהות הגר"א ופירוש "כל עיקר" אפי' אם הפריש אינו קדוש וכ"ז בסוריא אבל בא"י אם קבעו הגוי לרבעי ה"ז קדוש כדין תרומה בא"י לר' יהודה וכ"כ הר"ש בתרומות סופ"ג). [ועי' רשב"א ב"ק ס"ט א'].
שמואל בר אבא בעי. —צ"ל: שמעון בר אבא בעי (עי' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז, לעיל עמ' 8).
ר' יוסי ב"ר יודה ר' לעזר בר"ש אומר. —צ"ל: ור' לעזר בר"ש אומרים.
א"ר יוסי והוא בשיטת בנו. — צ"ל: והוא לא בשיטת בנו.
א"ר מנא אלו נאמר כב"ש. — צ"ל: או נאמר כב"ש.
שהוא מחייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה. — צ"ל: שהוא מחייב בחלה מהו שתהא חייבת בפרט (כן הגיה הגר"א במע"ש פ"ה).
א"ל ולא ר' יודה היא וסברינן מימר כל הדא הלכתא ר' יודה כב"ש. — צ"ל: א"ל ולא ב"ש היא וסברינן מימר כל הדא הלכתא ב"ש כר' יודה.
[השלמות: עד שיהא בציר בצד הבציר. — גי' הגר"א: בשעת הבציר, ולדעתי צ"ל כדרך הבציר]
[השלמות: שהן עושין רביע. — צ"ל: שהן עושין רביעית.]
[השלמות: צריכה לרבנין. — פי' מ"מ מספקא לרבנן אם מותרין בפירות והדר מיבעיא במקדיש שדה אילן אם שייר בגידולין הנמצאין עתה באילנות דהא דגידולי הקדש אסורין אינו אלא בגידולין הבאין לאחר מכאן שגדלו בשדה הקדש. והא דתנן במעילה י"ג א' בהקדיש אילן מלא פירות מועלין במה שבתוכו י"ל דהיינו בהקדיש הפירות בפירוש ומשום סיפא תני לה ע"ש.]
ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' מנא. — בכ"י רומי הנוסח: ר' חייא בר אדא בעא קומי ר' מנא (וכן עיקר שר' חייא בר אדא היה תלמיד ר' מנא ושאל ממנו הרבה פעמים כמו בדמאי פ"ב ה"א דף כ"ב ע"ג ובמע"ש פ"ג ה"ח ועו"ש פ"ד ה"ב ומעשרות פ"ד ה"ה. אבל ר' חייא בר אבא היה תלמיד ר' יוחנן ורבו של ר' זעירא ור' זעירא היה רבו של ר' יונה שהיה אבי ר' מנא כנודע והחילוף בין ר' חייא בר אבא ור' חייא בר אדא מצוי הרבה בירושלמי כמו במעשרות פ"א ה"א ושבת פ"א ד"ב ע"ג. ודע שהרב ר' יצחק אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים ח"ב פ"ג עמוד 26 הוכיח מזה שר' חייא בר אבא בעא קומי ר' מנא שהיה עוד ר' מנא אחד קדמון בירושלמי לבד ר' מנא בנו של ר' יונה ואין זה כלום שכבר כתבנו שבכ"מ שמצינו כזאת יש להגיה ר' חייא בר אדא במקום ר' חייא בר אבא. סוף דבר אין בירושלמי ר' מנא סתם אלא אחד בלבד והוא בנו של ר' יונה, אבל בבבלי יש ג"כ ר' מני סתם קדמון ולפי דעתי הוא ר' מנא בר תנחום דירושלמי כי זה שאמר ר' אסי בשם ר' מני בבבלי קידושין י"ג א' איתא בירושלמי שם פ"א ה"ה וכן בעירובין פ"ו ה"ג ר' יסא בשם ר' מנא בר תנחום, וכפי הנודע ר' יסא דירושלמי הוא עצמו ר' אסי דבבלי ולפעמים הוא מכונה בירושלמי ר' איסי כמו בתרומות פ"ה ה"ז ר' איסי בשם ר' מנא בר תנחום, והארכנו בשביעית פ"ה ה"ט ע"ש.
א"ר מתנייא ולמה לי נן כיי דמר ר' יוחנן דברי ר' יוסי כו'. —צ"ל: ולמה לי נן פתרין לה [וכ"ה בפסחים פ"ד, ל"א ע"ב] כיי דא"ר יוחנן דברי ר' יוסי מפני שקדם נדרו להבקירו וכא מפני שקדם הקדישו להפקר תורה (פי' אלעיל קאי שהקשו מעתה אפי' לא נודעו העוללות יהיו העוללות של עניים וע"ז משני דמשום שקדם הקדישו להפקר תורה מש"ה אין העוללות לעניים).