התיב ר' יודן בר פדייה קומי ר' יונה. — צ"ל: התיב ר' יודה בן ם ז י קומי ר' יונה (דר' יודן בר פדייה היה רבו של ר' יהושע בן לוי וקדם כשלשה דורות לר' יונה).

ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא. — צ"ל: בשם שמעון בר אבא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז, עמ' 8).

סבר ר' אימי אמר איסור ספיחין תורה. — צ"ל: סבר ר' יוחנן איסור ספיחין תורה (פי' ואינה גזירה)¹.

footnotes: ¹ שוב מצאתי שכ"ה נוסח שנות אליהו בפ"ט מ"א, ובפ"ה מ"ג העתיק כנוסח הירושלמי שלפנינו.

[השלמות: עשה ביצים כו'. — פי' גידולים שגידולי לוף הם כמו בצים כמו בבצלים שלנו ולוף גם הוא מין בצלים.]

ר' יוסה בשם ר' לא תיפתר שעקרן עד שלא צימחו. — פי' לעולם אין דיכון כעוקר ורק באופן שצמחו אחרי כן אבל דיכון דברייתא מיירי כשעקרן אחר כך בשנה שלישית עד שלא התחילו לצמוח שאלו לא דיכנן ועקרן בשלישית אף שלא צימחו היו הולכין בהן אחד לקיטה.

שנהגו לחרוש יחרוש לנכש ינכש. — צ"ל: שנהגו לחרוש יחפור לחפור יעקר.

א"ר עולא אדרא דאילין חכימא כו'. — פי' גורן של אלה וגורן של אלה ניכר, ונודע שהענבים נגמרים כשני ירחים לפני הזתים ולפיכך שעת הגתים קודמת לשעת הבדים (ע"ל פ"ז ה"ג דף ל"ז סוע"ד ובתוספתא רפ"ח ובבלי ב"ב כ"ח א' תוד"ה כנס) וכ"ה ביבמות פט"ו ה"ב.

תני המוכר שור כו'. — מלת "תני" על מחלוקת אמוראים מצויה היא בירושלמי עוד באיזה מקומות כמו בב"ק פ"ד ה"ט וב"ב פ"י ה"ה, ועוד בעירובין פ"ו דף כ"ד ע"א תני מעשה שהיו מסובין כו' אתא עובדא קומי שמואל כו', ועוד באופן אחר בשבועות רפ"ה תני מפי עצמו בשבועת העדות מהו להיות באלה; וקרוב בעיני שבכל אלה המקומות מלת "תני" מיותרת, וע"ע ב"ק פ"י ה"ה וערלה פ"ב ה"ה וברכות פ"ז ה"ד.

ר' זעירא בעי קומי ר' מנא. — בכמה מקומות בירושלמי נמצא שר' זעירא בעי קומי ר' מנא כמו בכתובות פ"ב הי"א דף כ"ז ע"א ופ"ג ה"א דף כ"ז רע"ג, וברור אצלי שבכ"מ שנמצא כזאת יש להגיה "ר' עזרא" במקום "ר' זעירא" כי ר' עזרא היה תלמיד מובהק לר' מנא ונשא ונתן עמו לרוב (ולדוגמא עי' עירובין רפ"ב ונדה סופ"א ומפורש בפסחים פ"ב ה"ד שר' עזרא קרא לר' מנא "רבי") והחילוף בין עזרא לזעירא מצוי הוא בירושלמי כמו בגיטין פ"ז ה"א "ר' זעירא בעא קומי ר' מנא" ואותו ענין בתרומות פ"א ה"א "ר' עזרא בעי קומי ר' מנא" וגם אותו ענין דכתובות (שרמזתי עליו למעלה) שנוי הוא בתרומות פ"ז ה"א ושם הנוסח "ר' עזרא" (במקום ר' זעירא) ועוד מצינו בתרומות פ"ח ה"ד פעמים "א"ר זעירא קומי ר' מנא" ואותו ענין כפול בפסחים סופ"א ושם הנוסח מתוקן "ר' עזרא קומי ר' מנא" וע"פ כמה עדים יקום דבר. ונודע כי ר' זעירא היה רבו של ר' יונה שהיה אבי ר' מנא וא"כ א"א שר' זעירא ישאל מבן תלמידו.

וראיתי להרב ר' אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים ח"ב מדף 26 והלאה שהשתדל להוכיח שבירושלמי נמצא גם ר' מנא קדמון ומר' מנא זה הקדמון הוא ששאל ר' זעירא וכבר כתבנו שבכל מקום שמצינו ר' זעירא בעא קומי ר' מנא הוא ט"ס.

עוד הביא הרב מפסחים רפ"י "דר' יודן נשייא צחה ושאל לר' מנא" והוא ר' מנא הקדמון בן דורו של ר' יוחנן ור' יודן נשייא הוא השני, ואינו נכון אלא שהוא ר' יודן נשייא השלישי ויותר נכון הרביעי.

עוד הביא מעירובין פ"ו ה"ג [כ"ג רע"ג] ר' יסא בשם ר' מנא כו' והוא הראשון שהרי ר' יסא שהוא ר' אסי דבבלי אמר משמו ע"כ וזה טעות גמורה שהרי בעירובין שם מפורש בשם ר' מנא בר תנחום (ולא ר' מנא סתם) והנה אותו ענין שאמר ר' יסא בשם ר' מנא בר תנחום בירושלמי שם איתא נמי בבבלי קידושין י"ג א' שאמר זה ר' אסי בשם ר' מני, וזה מוכיח שר' מני הקדמון המצוי בבבלי הוא עצמו ר' מנא בר תנחום דירושלמי אבל ר' מנא סתם בכ"מ בירושלמי אינו אלא אחד והוא בנו של ר' יונה.

עוד הביא הרב מירושלמי שבת פ"א דף ב' ע"ג ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' מנא ור' חייא בר אבא היה תלמיד ר' יוחנן ומוכרח שהוא הראשון, וג"ז אינו כלום שכבר הוכחתי בפיאה פ"ז ה"ח (לעיל עמ' 30) שבכ"מ שמצינו כיוצא בזה הוא ט"ס וצ"ל "ר' חייא בר אדא" בדלי"ת כי ר' חייא בר אדא היה תלמיד מובהק לר' מנא בנו של ר' יונה.

עוד הביא הרב ממ"ק פ"ג ה"ה [פ"ג א'] חד תלמיד מן דר' מנא הורי לחד מן קריביי דנשייא משהוא זוקפה כו' כמה ימים היה לו ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא כו' ומזה מוכח שר' מנא ותלמידו קודמים בזמן לר' יעקב בר אחא ור' יסא שהוא רבי אסי, אבל לדעתי נראה דר' מנא הזה אינו אמורא כי אם תנא תלמידו של ר' יהודה ומוזכר בברכות רפ"ב ומגילה פ"ב ה"ב (ור' מנא התנא מכונה בבבלי ר' מונא ע' ברכות מ"ב א', שבת ק"ח ב' ומגילה י"ח ב') ולקמן פ"ו ה"ד (דף ל"ז ע"א) מבואר שהיה דר בעכו, ורבי ור' יוסי ב"ר יהודה נתארחו אצלו, ומצאתי עוד בשני מקומות כעין זה שחד תלמיד מן דר' מנא הורי לחד מן קריביי דנשייא והוא ביומא פ"ח ה"א וסוכה סופ"ב, ומן הראשון נקיש על האחרונים שבכולן הוא ר' מנא התנא.

סוף דבר שלדעתי אין בירושלמי אמורא בשם ר' מנא סתם אלא אחד והוא בנו של ר' יונה.

וחרנא אמר איישר מן כו'. — ע' מה שהגהתי בזה לעיל ס"ד ה"ג (עמ' 66).