Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
יצאה אלינתין שאינה אלא לתפילין. — אולי המכוון לחולין וכדאיתא בשבת פי"ד ה"ג [י"ד סע"ג] סכין אלונתין לחולה בשבת ואולי שיש להגיה "לתפיחין" ועניינו נמי לחולים (עי' בבלי שבת י"ב ב').
להדלקת הנר ולצבוע בה צבע ולא נמצא מאבד את אוכלי בהמה כו'. — צ"ל: ולא נמצא מאבד את אוכלי אדם (פי' שכשם שמדליקין בשמן הראוי לאדם ה"נ צובעין באוכלין הראויין לאדם) תיפתר בצבועין לאדם (פי' דהא כדאיתא והא כדאיתא, ולצבוע בה צבע אינו אלא במינים העומדים לצביעת אדם דוקא ואינם אוכלי אדם) א"ר מנא כו' (ואף שכאן דוחה מלצבוע במינים שהן אוכלי אדם מ"מ מבואר לקמן רפ"ח דמותר לצבוע מאוכלי אדם לאדם).
מיני אדלקות מה אית לך כגון ההן פקועה כו'. — צ"ל: מיני אדלקות מהו שיהו עליהן קדושת שביעית מה אית לך (פי' דאלו זתים ואגוזים וצנונות שעושין מהן שמן להדלקה הרי הפירות עצמן עומדין לאכילה ופשיטא שיש עליהן קדושת שביעית) כגון ההן פקועה (פי' שאינן ראויין לאכילה אלא שעושין מהן שמן להדלקה ע' שבת פ"ב מ"ב) ההן ורד תני בה כו' (פי' "ההן ורד" כו' מילתא באפי נפשה היא וכ"ה בתוספתא פ"ה).
עד שלא התיר רבי להביא ירק כו'. — צ"ל: עד שלא התירו רבותינו להביא ירק מחו"ל לארץ אבל משהתירו רבותינו להביא כו' (ע' מ"ש למעלה סופ"ו).
מכרו ולקח בו שמן אין מדליקין בו. — צ"ל: מכרו ולקח בו שמן אחד אין מדליקין בו (וכ"ה בתוספתא פ"ה).
ביין עד הפסח בשמן עד העצרת ובגרוגרות עד הפורים. — פי' כל אלו שנשתנו מברייתן ולכן מתקיימין זמן מרובה קבעו להן חכמים זמן ביעור אחד לכל הארצות¹ ולפיכך הנוסח שלפנינו בבבלי פסחים נ"ג א' ענבים (במקום יין דהכא) אינו מחוור וכבר הוקשה זה להר"ש בפ"ט מ"ג דמכילתין ע"ש.
ודע שבבבלי פסחים שם הביאו ברייתא דאוכלין בתמרים עד הפורים ובגרוגרות עד החנוכה ור' יוחנן מחליף בגרוגרות עד הפורים ובתמרים עד חנוכה, והוא כנוסח הירושלמי כאן והכי מסתבר דהרי הגרוגרות מתקיימין זמן מרובה משא"כ התמרים ומ"מ יש לתמרים ג"כ זמן קצוב לכל הארצות כדתנן לקמן פ"ט מ"ג וכל הארצות כאחת לזתים ולתמרים (ותמוהין דברי הרמב"ם בפ"ז הי"א משמיטה שכתב ואוכלין בתמרים עד הפורים כו' ובגרוגרות עד החנוכה).
footnotes: ¹ והקדימו ביעור היין כשני חדשים לפני השמן מפני שבצירת ענבים קודמת למסיקת זיתים כאותו זמן כ"ש לעיל פ"ה ה"ז.
[השלמות: אמר יש להן ביעור או כו'. — פי' לקליפי רימון כו' (הגר"א בש"א וכן ברא"פ) אבל אינו מובן התירוץ שכל הפירות דרכן לישור מן העץ או לרקוב שם. ויותר נ"ל שענין זה נשמט ממקומו ושייך למטה על מיט בורד וכופר וקטף ולוטף דתנן דיש להן שביעית ונשמט דין הביעור.]
חמשה אחין מלקטין ואחד מוכר על ידיהן א"ר יוסי בר"ב ובלבד כו'. — צ"ל: א"ר יוסי בר"ב ובלבד שלא יעשה פליטר (וכן מפורש בתוספתא פ"ו ומוכח שהתוספתא נתחברה אחרי ר' יוסי ב"ר בון שהיה בזמן רב אשי הבבלי או קרוב לזמן הזה וע' מ"ש בב"ק פ"י הי"א) מהו ובלבד שלא יעשה פליטר (כן העתיק בר"ש מ"ג) שלא יהא מזבין בההוא אתר בכל שנה (פי' שבאותו מקום שמכר בשאר שני שבוע לא ימכור בשביעית רק ישנה את המקום) ואית דבעי מימר דלא יהא מזבין בההוא אתר בכל שעה (פי' שבאותו מקום שמכר בשביעית היום לא ימכור בו למחר אלא ישנה את מקומו).
לא תהוון מחשבין אגריכון על מישחא אלא על חיטיא. — צ"ל: לא תהוון מחשבין אגריכון על חיטיא אלא על מישחא.
בראשה דפירקא את אמר אין אוכלין על העיקר כו'. — צ"ל: בראשה את אמר אין אוכלין על העיקר (פי' שברישא דמתני' אמר דלולבי זרדין יש להן ביעור אעפ"י שעיקרי הלולבין משתיירין באילן) וכא את אמר אוכלין על העיקר (פי' דלולבי אלה אין להן ביעור מפני שעיקרי לולביהן משתיירין באילן וכן פירש הגר"א) א"ר פנחס תמן (פי' בזרדים) סופן להקשות (פי' דעיקר הלולב הנשאר באילן נתקשה ונעשה כעץ ואינו ראוי לאכילה) מכיון שהוקשו נעשו כאביהן (פי' כאילן עצמו ואין אוכלין על האילן) ברם הכא (פי' עיקרי לולבי האלה) אין סופן להקשות תני וכולן שנכנסו כו' (ומלת "דפירקא" מחק בהגהות הגר"א שבספר שערי ירושלמי).