Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תני ר' חנניה קומי ר' מנא והא כתיב כי את כו'. — צ"ל: תני ר"ח קומי ר"מ דכתיב כי את כו' (פי' ומקרא זה מוכיח שאין תנאין בשבועות).
א"ל הדורות הבאים אחרינו אין בלבם תניי. — חסר כאן וכצ"ל: א"ל מה הדורות הבאים אחרינו אין בלבם תניי אף אנו אין בלבנו תניי (וכ"ה בנדרים פ"ג ה"א).
הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן כו'. — ע' בבלי ל"ג ב' ורש"י ותוספות שם. ובהשקפה ראשונה נראה כל הענין תמוה מאד שמכאן יוצא דגלגל סמוכה לשכם ורחוקה מן הירדן וכל זה סותר את הכתובים (ע' במדבר ל"ד ט"ו ויהושע ה' יו"ד ושמואל ב' י"ט ט"ז ומ"א) ואת המציאות (ע' ספר תבואת הארץ פ"ג דף קי"ג וקנ"ה דפוס ירושלים תר"ס; וע' רמב"ן בפה"ת פ' לך לך י"ב ו' שכתב הר גריזים והר עיבל בשכם וקרוב לירדן שבאו שם בתחילת ביאתם לארץ ע"כ, ופלא שסותר את המציאות דשכם רחוקה הרבה מן הירדן והרי ר' יהודה כאן שאומר דהר גריזים והר עיבל הן שבין הכותים הוא מפרש את הכתוב הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן וגם הוא אומר שק"כ מיל הלכו באותו יום) וע' בק"ע שמשבש את הנוסחא כאן ובבבלי אבל כנוסחא שלפנינו איתא גם בספרי פ' ראה פיסקא נ"ו וע"פ ג' עדים יקום דבר. ונראה לומר דגלגל שבפ' ראה אין זה גלגל שבספר יהושע שהרי בזמן משה עדיין לא היה גלגל זה שנקרא בשם רק אחד שעברו ישראל את הירדן, והנה גלגל של יהושע היה סמוך לירדן אבל הגלגל שבפ' ראה היא סמוכה לשכם ורחוקה מן הירדן וז"ל הראב"ע בפ' ראה שם מול הגלגל ע"פ נבואה כמו וירדוף עד דן או שני מקומות ע"כ. וכבר גלינו דעתנו שהעיקר שהן ב' מקומות (ומה שהביא הראב"ע סמך שהוא ע"פ נבואה מוירדוף עד דן הוא ע"פ דרשת חז"ל בבבלי סנהדרין צ"ו א' ופר"א פכ"ז וברש"י עה"ת שם, אבל בפשטות י"ל שבזמנו של אברהם היה מקום בא"י בשם דן על שם ע"ז דן שהיתה שם וכן בב"ר פמ"ג וירדוף עד דן שם ע"ז היא, ועוד בבבלי שבת ס"ז ב' אין דן אלא לשון ע"ז; וכתב בתבואת הארץ פ"ב דף ע"ד ופ"ג דף רל"ט למזרח צור כפר באניאס וסמוך לו מערת פמייס או בניאס שנקראה כן על שם אליל אחד הנקרא אצל היונים בשם פאן או באן ולמערב פמייס ד' מיל היתה עיר דן או ליש ע"כ ונראה שהאליל פאן או באן הוא ע"ז דן שבב"ר ובבלי שבת והיא עיר דן שבזמן אברהם) ונ"ל דגלגל שביהושע ד' ט"ו וט' ט"ו היא גלגל שבפ' ראה שהיה סמוך לשכם בהר אפרים ואולי היא ג"כ גלגל שביהושע י"ב כ"ג.
והנה דעת ר' יהודה שאין המקרא יוצא מידי פשוטו שהן הר גריזים והר עיבל שאצל שכם וג"כ סמוכין לגלגל שאצל שכם שהיא ארץ מישור ושם ישב הכנעני כדכתיב (יהושע ט"ז יו"ד) וישב הכנעני בקרב אפרים וכתיב (שם כ"א כ"א) שכם ואת מגרשיה בהר אפרים, והא דכתיב (בראשית ל"ד ב') שכם בן חמור החוי נשיא הארץ עניינו שנשיא הארץ היה מבני החוי אבל יושבי שכם וסביבותיה היו כנעניים כפי הנראה מן הכתובים (שם י"ב ו' ול"ד ל'), וז"ל הרמב"ן (שם י"ב ו') ואלוני מורה נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו מורה אבל זה כנעני הוא מארץ הכנעני היושב בערבה ע"כ. וראיתי בכפתור ופרח (פי"א עמוד רס"א מדפוס ירושלים) שמסתפק בשכם אם היא מארץ הכנעני או החוי.
ודעת ר"א שעשו שתי גבשושיות וקראו לאחת גריזים ואחת עיבל ושתיהן סמוכות לירדן (ומ"ש לפנינו כאן "הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן" ט"ס הוא וצ"ל "סמוך לירדן" וכדאיתא בבבלי ובספרי) ולכן הוקשה לו "בארץ הכנעני אילו בין החוי" שהגבעונים מן החוים הם כדכתיב (יהושע ט' ז') ויאמרו איש ישראל אל החוי וערי הגבעונים סמוכות לגלגל של יהושע וסמוכות לירדן שהרי ביום אחד באו בני ישראל מגלגל לעריהם (יהושע ט' י"ז), ועוד הוקשה לר"א "היושב בערבה אילו בין ההרים" שכן כתב יוסף בן מתתיה בספרו מלחמות היהודים חלק ב' ספר ד' פי"א אות ב' שסביב ליריחו מימין ומשמאל ועל יד הירדן הרבה הרים וגבעות, ועוד הוקשה לו "מול הגלגל אין כאן גלגל" פי' שגלגל של משה שהיא אצל שכם רחוקה מן הירדן וכמו שנתבאר וכל זה דלא כמפרשי הירושלמי וגם שלא כפרש"י בבבלי בדברי ר"א שפירושו דחוק מאד כמו שיראה המעיין וגם מ"ש שם דשכם הוי הוא הוכחתי למעלה שאינו כן.
א"ר אלעזר ב"ר שמעון נמיתי לסופרי כותים כו'. — בבבלי ל"ג ב' ובספרי שם הנוסח "ר' אליעזר ב"ר יוסי" וכעין זה בירושלמי יבמות פ"א ה"ו הנוסח ר' שמעון בן אלעזר"; ועוד כעין זה בספרי שלח פיסקא קי"ב הנוסח ג"כ "ר' שמעון בן אלעזר" ואותו ענין בבבלי סנהדרין צ' ב' הנוסח "ר' אלעזר ב"ר יוסי".
ר' שמעון אומר א"א לומר לוי למעלן כו'. — צ"ל: ר' יאשיה אומר כו' (וכ"ה בבבלי ל"ז א', וע' בתוספתא פ"ח הנוסח "רבי אומר" ונשמט השם "יאשיה").
רשב"ח אמר זה הבית שלמטן. — פי' בית הנשיא וכן ברה"ש פ"ב ה"ו וסנהדרין פ"א ה"ב "והן בייתא דלרע לא נהגין כן", והנה בית הנשיא היה בטבריא שהיא בעמק ורשב"ח היה יושב בעיר עין תאינה שבין טבריא לציפורי (תענית פ"ד ה"ב) והיא גבוהה מטבריא, ואלו שהיו דרין בטבריא אמרו "בית הזה" סתם. (וע"ע מ"ש בפסחים פ"ו ה"א, עמ' 226).
כהנא אמר כשם שהם חולקין כאן כך הן חולקין בתחילת החומש השני כו'. — צ"ל: כך הן חולקין באבני אפוד אית תניי תני לא כשם שהם חולקין כאן (פי' הן חולקין באבני אפוד) ולא כשם שהן חולקין בדגלים אלא כשם שהן חולקין בתחילת החומש השני בני לאה מיכן כו'.
תני על אבני המלון נכתבו כו'. — פי' אבני המזבח הן עצמן אבני המלון שסתרו את המזבח והביאו את אבניו למלון לגלגל וכמו שנראה ממשנתנו; אלא שלמ"ד על אבני המזבח נכתבו עניינו שבעוד שעמד המזבח על מכונו נכתבו על אבניו ולמ"ד על אבני המלון נכתבו עניינו שלאחר שסתרו את המזבח והביאו את אבניו לגלגל אז סדו אותן בסיד וכתבו עליהן את התורה.
על אבני המלון נכתבו ניחא ושדת אותם בשיד (פי' כדכתיב דברים כ"ז ב' וג' ושדת אותם בשיד וכתבת עליהן את כל דברי התורה) מ"ד על אבני המזבח נכתבו מה מקיים ושדת אותם בשיד (פי' שבאבני המזבח כתיב שם פסוק ח' "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה" ומדלא כתיב "וכתבת עליהן" והכתוב חוזר ומפרש "את האבנים" הוא לעכב שיכתוב על האבנים עצמן ולא על הסיד) בין כל אבן ואבן¹.
footnotes: ¹ ובבבלי (ל"ה ב') שיטה אחרת שלר' יהודה כתבו על האבנים עצמן ואח"כ סדו בסיד על הכתב ולפ"ז נראה בטעם הסיד שהוא למען יעמוד הכתב ימים רבים ולא ימחה מן האבנים. ומצינו מנהג זה גם אבל עמים אחרים קדמונים, ע' מ"ע הצפירה 1875 גליון ג' שנמצא בארץ פרס סלע גבוה אלף ושבע מאות רגל וחרותים עליו מכתבי יתדות רבים אשר כותביהם מרחו על פניהם טיח למען יעמדו ימים רבים ועד היום הזה הנם בעצם תומם.
מלמד שהיו המים גדושין ועולין כמצד צרתן כו'. —צ"ל: גדושין ועולין כמאדם לצרתן י"ב מיל דברי ר' יהודה אמר לו ר' אלעזר ב"ר שמעון וכי אי זה קל כו' (וכעין זה בתוספתא רפ"ח ובבלי ל"ד א').
ביבנה הותרה הרצועה כו'. — ע' מ"ש ביבמות סופ"א (עמ' 340).
ולמה קורין עשר תעשר כו'. —בנוסח המשנה שבבבלי (מ"א א') שלפנינו איתא "ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה" וע"ש בפרש"י (ד"ה ושמע) וכן ברע"ב שנראה שלפניהם היה נוסח מחולף "כי תכלה לעשר וברכות וקללות עד שגומר את כל הפרשה ופרשת המלך ברכות שכה"ג מברך" כו', ולפ"ז נראה שהיה קורא כסדר מכי תכלה לעשר עד סוף ברכות וקללות ולכך לא כתב רש"י שם שום דילוג בין כי תכלה לעשר וברכות וקללות (ותמוה מ"ש בתויו"ט בשם רש"י שקורא ברכות וקללות אחר פרשת המלך). ומ"ש רש"י שם "ואח"כ קורא פרשת המלך" עניינו שלאחר שקרא כסדר מן כי תכלה עד סוף ברכות וקללות חוזר לאחוריו וקורא פרשת המלך, אבל הרמב"ם בפה"מ וכן בפ"ג ה"ג מחגיגה היו גורסים כנוסח הירושלמי (ודלא כל"מ שם ותויו"ט כאן) כדרכו ודרך הרי"ף שע"פ רוב הן מעתיקים כנוסח המשנה שבירושלמי כנודע וגם בספר לקח טוב (המכונה פסיקתא זוטרתי) פ' וילך מעתיק כנוסח זה, ומשום ששנינו במשנה ז' "וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי" שמזה יוצא שהיה קורא גם פרשת המלך לכך הוצרך הרמב"ם לומר שהיה קורא מעשר תעשר כל הפרשיות כסדרן בלי שום דילוג כל עיקר עד שגומר ברכות וקללות ובכלל זה הרי יש גם פרשת המלך.
ודע שבתוספתא פ"ז הנוסח שמע והיה שמוע תשמע עשר תעשר וכי תכלה לעשר ופרשת המלך עד שגומר את כולה ודרשות נדרשות בה וגו' עד סוף כי ה' אלקיכם ההולך עמכם זה השם שנתון בארון ע"כ ואינו מובן, ונראה שצ"ל: שמע והיה אם שמוע תשמע עשר תעשר וכי תכלה לעשר עד שגומר את כולה (פי' עד סוף ברכות וקללות וכדעת הרמב"ם ומכאן ואילך מתחיל בתוספתא ענין אחר וצ"ל) פרשת משוח מלחמה ודרשות הנדרשות בה כו' (ובא לפרש פרשת משוח מלחמה השנויה במשנתנו רפ"ח ושם דרשו כל הפרשה, וכל הדרשות היו כתובים גם בתוספתא אלא שמעתיק התוספתא קיצר ולא העתיק את הדרשות ורמזן כי סמך על המשנה, וע' במנחת בכורים על התוספתא שם).