Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sukkah Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"ד הילך מצה שהוא חביב מ"ד הילך חמץ שהוא תדיר. — צ"ל: מ"ד הילך מצה שהוא תדיר מ"ד הילך חמץ שהוא חביב (וכן מוכח בבבלי נ"ו א').
[השלמות: א"ר בנימין בר לוי והיה כנגן כו' המנגן. כ"ז אינו שייך כאן ונגרר מברכות פ"א ה"א דף ב' ע"ד ע"ש.]
אמרין ליה מה דעבדת בארעייא עביד בעילייא. — במאור עינים פי"ב העתיק מירושלמי סוכה פרק החליל "מה דעבדת בעילייא עביד בארעייא" וכן הנוסח במדרש איכה רבתי.
כל דתלי מאה אמין בעי בסים תלתין ותלת. — פי' כל מי שרוצה לעלות על הסולם בגובה מאה אמה צריך לעשות על הקרקע רחב ל"ג אמה דהיינו להרחיק רגלי הסולם מן העמוד שהוא גבוה מאה אמה ל"ג אמה שאם לא יעשה כן יתנועע הסולם ויפול ממקומו וע' בפתיחתא דאיכה רבתי אות כ"ג.
הריקים זה ארכיסטיס. — צ"ל: ארכיסטריס (ע' מוסף הערוך ערך ארכיסטריס שעניינו בלשון יונית רוקד ומחולל).
תני אין פחות משבע ולא יותר על שש עשרה. — צ"ל: תני ר' יהודה אומר אין פחות משבע כו' (כן מוכח למטה וכ"א בתוספתא פ"ד ובבלי נ"ג ב').
רבנן דקיסרין בשם ר' יעקב בר אחא ואפי' כמ"ד יתקעו לפנים מן המוספין כו'. — צ"ל: ואפי' כמ"ד יתקעו לפי המוספין יתקעו תוקעין היו מוסיפין לא היו מוסיפין תשע תקיעות (פי' שהיו מוסיפין בכהנים התוקעין בחצוצרות אבל לא היו מוסיפין תקיעות וכן איתא בבבלי נ"ה א' ושם הוא "רבנן דקיסרי משמיה דר' אחא" ונראה דט"ס וצ"ל "משמיה דר' יעקב בר אחא" וכמבואר בירושלמי כאן).
ר' לעזר שאל מהו להתחיל מהן לרגל הבא א"ר יוסה מתניתא אמרה כן כו'. — צ"ל: מתניתא לא אמרה כן כו' (וגירסא שלפנינו נשתרבבה מלמטה סוף הלכה זו).
א"ר חנניה בריה דר' הלל לחלוק כבוד לנכנסין (פי' דצפון היא מקום כבוד שבו שוחטין קדשי קדשים) אריבר"ב לא מטעם זה אלא בגין דתנינן (מדות פ"ב מ"ב) כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל (פי' ומאחר שהיו נכנסין להר הבית דרך שער המזרחי נמצא שהנכנס נכנס דרך צפון שהוא לימינו ומקיף ויוצא דרך דרום לכך תקנו כאן שהנכנסין חולקין בצפון להיות סימן שהן נכנסין והיוצאין חולקין בדרום כדי לידע שהן יוצאין וזהו שאמרו למטה "בלגה לעולם ביוצא וישבב בנכנס", ויותר מפורש בתוספתא פ"ד "בלגה נראית יוצאה לעולם וישבב נראית נכנסת לעולם" והיינו נמי ענין הברייתא שבבבלי נ"ו ב, הנכנסין חולקין בצפון כדי שיראו שהן נכנסין כו').
[השלמות: רחבות מלמעלן וצרות מלמטן. בסוף מע"ש וכן בסוטה פ"ט הי"א איתא להיפך ומקיימין שנים ומבטלין אחד. וביאור הענין שהטבעת למטה במקום שצואר הבהמה מונחת היתה רחבה בעוביה כדי שיהא מקום לכל רוחב הצואר אבל למעלה היתה הטבעת צרה בעוביה כדי שהצואר יהיה מגולה למעלה לעיני השוחט ויהיה קל לשוחטה.]