Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל אילין יהודאיי זיינין איפשר דלא חמי סבר אפויי. — צ"ל: אפשר דהוא חמי סבר אפויי (פי' בתמיה).
אפי' עיר גדולה כאנטוכיא ויצאו ממנה ג' מתים בג' ימים כו'. — צ"ל: ויצאו ממנה תשעה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הדא אמרה יותר מיכן צריכה שיעור אחר (וכ"ה בבבלי כ"א א').
לכן צריכה כשהתריעו על האסכרה והלכה לה ואח"כ מתו שנים בדבר ואחד באסכרה. — שתי המלות "ואחד באסכרה" יש למחוק כי נכפלו בטעות ונשתרבבו משורה שלישית שלפני זאת, וביאור זה דמיבעי ליה אם זה האחד שמת באסכרה מצטרף להשנים שמתו אחריו בדבר כדי לחזור ולהתריע על הדבר.
לא סוף דבר ארבה אלא אפי' כנף. — פי' ארבה הוא שם המין ואפי' לא נראה אלא אחד ממין הזה דהיינו כנף מתריעין עליו וכ"ה בבבלי כ"ב א' וע"ש בפירוש המיוחס לרש"י.
הדא אמרה ערב פסחים היה. — פי' בימים הסמוכים לפסח (דגם זה מכונה ע"ד השילוח ערב פסחים דלא כק"ע שפירש ע"פ ממש) בעשרים באדר וכדכתיב במג"ת פי"ב.
הדין חוני המעגל בר בריה דחוני המעגל הוה סמיך כו'. — צ"ל: הדין (פי' חוני המעגל שבמשנתנו שהיה בזמן שמעון בן שטח) חוני המעגל בר בריה דחוני המעגל, חוני המעגל (פי' הראשון אבי אביו של חוני המעגל דמשנתנו) הוה סמיך כו' (וכן משמע בנימוקי רי"ד).
שיהא אדם עומד בקרן העופל כו'. — הוא העופל הנזכר בדה"י ב' ל"ג י"ד, עו"ש כ"ז ג' ובנחמיה ג' כ"ו. וחוקרי הארץ יאמרו שהוא הזרוע הדרומית של הר המוריה ובימי הבית השני היה בנוי עליו מגדל גדול וחזק.
ועל דבריך נגה אור א"ר חייה ב"ב זו ירידת גשמים. — פי' כדאיתא בב"ר סו"פ כ"ו כל אורה האמורה באליהוא בירידת גשמים הכתוב מדבר.
ביומוי דר' יודן גזרין תענית כו'. — צ"ל: ביומוי דר' יודן נשייא גזרין תענית ונחת מיטרא (פי' לפני חצות) ברומשא סלק ר' מנא לגביה (פי' ולעת ערב בא ר' מנא לר' יודן נשייא) א"ל בגין דאנא צחי מהו דנישתי (פי' ר' יודן נשייא שאל מר' מנא אם מותר לו לשתות כר"א דאמר קודם חצות לא ישלימו) א"ל אוריך שמא ימלכו להשלים (פי' שמא יאמרו החכמים דהלכה כת"ק דאחר הנץ החמה ישלימו, וכעין זה בבבלי כ"ה ב' ר' יהודה נשיאה גזר תעניתא וירדו להם גשמים אחר הנץ החמה סבר לאשלומינהו א"ל ר' אמי קודם חצות ואחר חצות שנינו ע"כ ואע"פ שהענין נהפך בבבלי מ"מ נראין הדברים שהוא אותו מעשה דירושלמי כאן וכ"ש הרשב"א בשו"ת סימן רצ"ח הירושלמי לעתים מהפך הסוגיא. וגם כתבתי בהערותי ברפ"ח דברכות (עמ' 18) שהחילוף בין ר' מנא לר' אמי מצוי הרבה בירושלמי. וע"ע בפסחים רפ"י "ר' יודן נשייא צחה ושאל לר' מנא בגין דאנא צחי מהו נישתי" וזה סיוע להגהתי כאן. וראיתי באשכול ח"ב סימן ב' וכן באו"ז ח"ב סימן ת"ט דפירשו "שמא ימלכו להשלים" דאף שירד קודם חצות ואין חיוב להשלים מ"מ אם כל החכמים רוצים להשלים חייבין כל הציבור להשלים וכן פסק ע"פ האו"ז בש"ע א"ח סימן תקס"ט; אבל לפי מה שהוכחתי דר' יודן דהכא הוא ר' יודן נשייא אין פירושם מחוור דאיך אפשר שהחכמים יסכימו להשלים נגד רצון הנשיא ועוד דלעיל רפ"ב איתא דאין שום תענית צבור בלי הסכמת הנשיא).
בגין דרבי בעי מספרא ולית בחייליה מצטער כו'. — פי' שאסור לספר בתענית צבור כמבואר לעיל פ"ב הי"ג.