והתנינן אבל לא על מקום אחר (פי' הוא במשנה ה' "המרבה בתרומה ר"א אומר א' מעשרה כו' יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר אבל לא למקום אחר" כ"ה עיקר הגירסא שם כמבואר בירושלמי כאן. ודלא כשנות אליהו שם ע"ש) תיפתר במרבה בתרומה (פי' דהתם במשנה ה' מיירי במכוון להרבות בתרומה, וזה שהוא יותר מכשיעור אינו אלא חולין טבולין למעשרות לפיכך א"א לעשותו תרומה על טבל אחר וזהו עניין מה ששנינו "אבל לא למקום אחר" אבל אין הפירוש שלא יעשנו תרומת מעשר למקום אחר וכן פירש הרא"פ אבל הא דרשב"ל אינו אלא בטועה ולא כיון לרבות כל עיקר לפיכך הסאה השנית היא טבל טבול לכל ולכן יכול לעשותה תרומה למקום אחר).

אלא טעמא דרשב"ל מכיון דו אמר כל הטבל עלה בידו כו'. —צ"ל: מה טעם דר' מאיר מכיון דאת אמר כל הטבל כו' מה בין מוציא ממנו על מקום אחר עד כדון בשלא ניתקן רובו של כרי ניתקן רובו של כרי פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן (פי' דלחזקיה שהטבל בטל ברוב אינו יכול להפריש אפי' ממנו עליו) כו' ור' יוחנן אמר אין הטבל בטל ברוב תמן (פי' דחזקיה ור' יוחנן) בשנתערב ברם הכא מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כו' (פי' וגם בניתק רובו של כרי אף חזקיה מודה דיכול להפריש ממנו עליו) ואית דבעי מימר בהדא דתני ר' ליעזר בן יעקב כו' (פי' דזה שנשאל: עד כדון לא ניתקן רובו של כרי כו' נאמר על הא דר' ליעזר בן יעקב וגם השאלה היתה להפך) דתני כו' (מדברי הניר וביתר ביאור).

כמה דגן אמרין תרם ועלה בידו אחד מחמשים תרומה כו'. —צ"ל: תרם ועלה בידו אחד מששים (כן הגיה בניר) תרומה ואינו צריך לתרום כן ב"ש אומרים תרם ועלה אחד מחמשים כו' (פי' אבל אם עלה אחד מנ"א יחזור ויתרום) א"ר חנינה בר איסי לא כן תני בר קפרא (פי' אליבא דב"ש) אלא תרם כו'.

א"ר לעזר כמות שהוא למוד במדה כו'. — צ"ל: כמות שהוא למוד שלא במדה כו' תוספת תרומה מה היא במעשרות א"ל משום ר' יהודה אני שונה אותה (פי' שניתי ברייתא בדין זה בשם ר' יהודה וחכמים חולקין עליו ולא פירש מה ששנה חייב או פטור, וברייתא ששנה הוא בשעלה בידו אחד מס"א דבששים משנה שלימה היא חזר והוסיף חייב במעשרות) מה לחיוב לפטור כו' א"ל דילמא הדא דתנינן תרם ועלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום ותני עלה חזר והוסיף חייב במעשרות כו' כתרומת מעשר אמרו ליה לר' יוחנן מן מאן כו' חברייא שמעיתה ר' ינאי אמר כו'.

א"ר חנינה בריה דר' הלל כאן במתכוין לפחות וכאן במתכוין להוסיף. — צ"ל: כאן במתכוין לדעתו (פי' רישא דמתניתין בשליח שהוסיף ותרם אחד מארבעים תרומתו תרומה מיירי באופן שחשב שכן הוא דעת בעל הבית אלא שטעה בדעתו) וכאן במתכוין להוסיף (פי' בסיפא במתכוין להוסיף אפי' אחד אין תרומתו תרומה מיירי כשידע דעת בה"ב אלא שהזיד להוסיף על דעתו) ¹.

footnotes: ¹ עוד נ"ל שחסר בירושלמי כאן (וכן שיער בר"ש כאן) וז"ל; תני (תוספתא פ"ה) האומר לשלוחו צא ותרום אחד מחמשים פיחת עשרה (בתוספתא איתא עוד "או הוסיף עשרה" ויש למוחקו כאן כי שייך למעלה שם ונשמט ממקומו) תרומתו תרומה ואם נתכוין להוסיף אחד אין תרומתו תרומה הכא את מר תרומתו תרומה ובא את מר אין תרומתו תרומה א"ר חנינה בריה דר"ה כו'.

דר' יוחנן ניחא א' מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר א' מעשרה תרומה והשאר כו'. —צ"ל: ע"ד דר"י (פי' דסבר בריש פרקין דאין הטבל בטל ברוב) ניחא א' מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול למעשרות לפום כן תנינן יותר מיכן יעשנה תרומת מעשר אבל לא על מקום אחר (פי' שלא יעשה השאר תרומה למקום אחר מפני שאינו אלא טבל טבול למעשרות בלבד) ע"ד דחזקיה קשיא א' מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל בטל ברוב ותנינן יותר מיכן יעשנה תרומת מעשר אבל לא על מקום אחר (פי' וכיון שהנשאר נתבטל ברוב התרומה איך יכול לעשותו תרומת מעשר ודוחק הוא לומר דמשנתנו מיירי באופן שהמותר הוא יותר מן התרומה דוקא) סבר חזקיה כהדא דתני ר' חייא דתני ר"ח יותר מיכן לא יעשנה תרומת מעשר ולא על מקום אחר.

וכן ר' אליעזר מיקל כו'. — בסדר המשנה שבבבלי ובמשניות הנוסח "ובזו ר' אליעזר מיקל" כו' ולפי נוסח הירושלמי נ"ל דענין "וכן" הוא כמו "וכאן", וכן כתב בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם סימן רט"ז בביאור מה דאיתא בברייתא דר' ישמעאל שבריש ספרא "וכן שני כתובים המכחישים זה את זה" שהוא כמו "וכאן ב' כתובים" כו'. וע' מ"ש בדמאי פ"ב ה"ד (עמ' 36) שהרבה מצוי בירושלמי "וכן" כמו "וכאן", ובזה ניחא נמי הגירסא בפסחים פ"י מ"ד וכן הבן שואל כו' שהוא כמו וכאן ע' רע"ב שם.

ר' איסי בשם ר' יוחנן טעמא דר"א תאנים שחורות שנפלו לתוך הלבנות (פי' בפחות ממאה) אוכל את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות (פי' בנפלו בתוך מאה ובלשון תימה אמר לה).

ר' זעירא בעא קומי ר' מנא. — צ"ל: ר' עזרא בעא קומי ר' מנא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עם' 68).

מודי ר' יוחנן שאם תרם מהן על מקום אחר כו'. — צ"ל: שאם נפל מהן למקום אחר.

ר' יהושע אומר בין בידוע ובין בשאינו ידוע תעלה דר"מ כו'. — צ"ל: בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי ר' יהודה רמ"א בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה כו' (פי' דלר' יהודה ר' יהושע הוא המחמיר כמו בליטרא קציעות שבמשנה יו"ד אבל משנה ח' כר"מ אתיא)

הדא מסייעא למ"ד תניין אינון. — נראה שכל זה מיותר ויש למוחקו שכבר אמר למעלה: "הדא מסייעא לר' יוחנן דו אמר תניין אינון". ומצאתי בפירוש ר' חננאל בביצה (ד' א') שהעתיק הירושלמי דהכא והשמיט מלות הללו וזה מראה שלא היה לפניו כל זה בנוסח הירושלמי.

הדא אמרה דלעת אפי' א' ממאה שבה אוסר. — פי' דכמו שכאן אוסר הפום אע"פ שאינו אלא א' ממאה מן החבית ה"נ בדלעת יונית אפי' א' ממאה שבה אוסר כדלעת שלימה וזה דוקא למ"ד כל הדברים מקדשין אבל למ"ד אינן מקדשין אלא שבעה דברים בלבד אין חלק מדלעת אוסר ומשנה שלימה היא בערלה פ"ג מ"ח נחתכו הדילועין יעלו במאתים ואחד.

וכן שני מקוות בזה עשרים סאה ובזה כ' סאה ונפלו ג' לוגין מים שאובין בתוך א' מהן כו'. — לפי ביאור הרא"פ אף במקום שנתבטלו הג' לוגין צריך הוא להוציאן כמו בתרומה וזה פלא שכבר הסכימו כל הפוסקים דמקוה שיש בו מ' סאה אפי' אתה נותן בו כל מים שאובים שבעולם אינו נפסל, ומקוה שאין בו מ' סאה שלמים ונפלו בתוכו ג' לוגין מים שאובין אינו חוזר להכשירו עד שיצאו ממנו מלואו ועוד כחכמים במקואות רפ"ג; ולכן נ"ל שדעת הירושלמי דאף שהשני מקואות שכל אחד מהן של כ' סאה שנפלו ג' לוגין שאובין לתוך א' מהן ואינו יודע לאיזה מהן שניהן פסולין (כדמוכח במקואות פ"ב מ"ג וכן בתוספתא שם ואעתיקנה למטה) מ"מ אם חזר והוציא ממקוה אחד או משניהן עשרים סאה ועוד משהו, השאר כשר להקוות עליו שכבר יצא מהן מלואו ועוד, והיינו שאמרו כאן שאם רצה להוציא קוויה פסולה מזה שהוא כשיעור כ' סאה ועוד, אז המקוה השני חוזר לכשרותו וכן יכול להוציא מחצה ממקוה זה ומחצה מזה, וכל זמן שלא הוציא כדי מלואו ועוד שניהן פסולין וכמו שנתבאר ואף שבשתי קופות שתיהן מצטרפות להעלות זו את זו היינו משום שדרכן להתפנות ושתי מגורות בשתי עליות ונפל סאה תרומה לתוך אחת מהן אינן מצטרפות משום שאין דרכן להתפנות וה"נ שני מקואות אין דרכן להתפנות ולפיכך אינן מצטרפין.

ריבה על הידועה ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה חזרה להוכיחה נמצאו כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: ריבה על הידועה (פי' עוד ק"נ סאין של חולין מפני שתולין שיש בה ב' סאין של תרומה) ובטלה שוגג מעלה (פי' שתי סאין) ומתיר והשנייה חזרה להוכיחה (פי' שמאחר שהותרה הראשונה שוב אין תולין עוד בה אותה סאה שנפלה לתוך אחת מהן ולא היה ידוע לתוך איזו מהן נפלה והרי השנייה מקולקלת שמא נפלה אותה סאה לתוכה) עד שירבה לה שוגג שתי קופות בזו חמשים סאה כו' אין אומר למקום שנפלה השנייה שם נפלה הראשונה מעלה סאה מן שאינה ידועה (פי' שכבר נצטרפו שתי הקופות להעלות סאה ראשונה בתחלה כשנפלה סאה לתוך אחת מהן ולא היה ידוע לאיזו מהן נפלה) ומתיר והשנייה אסורה עד שירבה לה שוגג ריבה על הידועה ובטלה שוגג (פי' שריבה לה חמשים סאה) מעלה (פי' סאה אחת) ומתיר נמצאו שתי סאין עולות מן מאה וחמשים סאה אמר מה שלמטן תרומה כו'.

ואף במקוה כן אמר מה שלמטן כו'. — חסר כאן וכצ"ל: ואף במקוה כן שני מקואות בזה עשרים סאה ונפלו ג' לוגין מים שאובין לתוך אחד מהן וידוע לאי זו נפלו ואח"כ נפלו שניים ואינו ידוע לאי זו נפלו אני אומר למקום שנפלו ראשונים שם נפלו שניים שני מקואות בזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה ונפלו ג' לוגין מים שאובין לתוך אחד מהן ואינו ידוע לאי זו מהן נפלו ואח"כ נפלו שניים וידוע לאי זה מהן נפלו אין אומרין למקום שנפלו השניים שם נפלו הראשונים (ככל ענין זה נמצא בתוספתא מקואות פ"ב) אמר מה שלמטן כו'.