Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yoma Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויכתוב עליהם ויאמר זה לה' וזה לעזאזל כו'. — צ"ל: ויכתוב עליהם זה לה' (פי' ומלת "ויאמר" שבינתיים מיותרת ונשתרבבה כפילתה מלמעלה) וזה לעזאזל (פי' שיכתוב עליהן בדיו או בשאר הצבעין) כו' שהוא לה' לעולם (פי' וסוף כתיבה שעל העץ או על הזהב להמחק ואינה מתקיימת לעולם) כו' חקוקים היו תני בשתי קלפיות כו'.
נגע בהן כשהן למטה ונתערבו אין השעירין כמצותן כו'. – יש להחליף הגירסא וכצ"ל: נגע בהן כשהן למטה ונתערבו (פי' שנתן ידיו בקלפי ונגע בידו אחת בגורל א' ובידו השנית בגורל השני ולא העלן ושוב נתערבו הגורלות וחזר ולקחן והעלן ואינו ידוע אם עלו בידיו כל גורל אותו שנגע בו תחלה ואם נתחלפו בפעם השנית) השעירים כמצותן (פי' דכל זמן שהגורלות עדיין באויר הקלפי מותר לכתחילה להחליפן מיד ליד מאחר שלא העלן מתוך הקלפי) ומשהעלה אותן חזרו ונתערבו (פי' ואחר שנתערבו לקח אחד בידו זו והשני בידו האחרת ונתנן על השעירין) אין השעירין כמצותן (פי' נתחלפו לו באחרונה ובעיקר כמו שהעלן מן הקלפי) אמר אם של שם כו'.
כמלך שהוא יושב על קתדרין שלו ודכוותה אחד מלמטן ושם מלמעלן. — צ"ל: ודכוותה למד מלמטן ושם מלמעלן (פי' שבגורל שהיה חקוק "לשם" היה למ"ד מלמטה ושם מלמעלה).
ק"ו מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן. — צ"ל: שכתוב בה אהרן.
על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' אחד היום וא' למחר ניחא ע"ד דר' ינאי כו'. — צ"ל: ע"ד דר' ינאי ניחא ע"ד דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר לאי זה דבר כו' (ונוסח שלפנינו נשתרבב מלמטה).
מתניתא פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה במצליח בגורל כו'. — יש להחליף הגירסא וצ"ל: פתר לה ברוצה להגריל (פי' אבל אם אין בדעתו להגריל יכול לקובען בפה) מתניתא פליגא על ר' ינאי לא הגריל כו' שחיסר מצוה אחת פתר לה בנתינה (פי' דהא דתני "לא הגריל" היינו שלא הניח הגורלות ע"ג השעירים שבזה אף ר' ינאי מודה שאין הנחה מעכבת) והתני לה' (פי' דכתיב במחוסר זמן ויקרא כ"ב כ"ז ירצה לקרבן אשה לה' וע' בבלי ס"ג ב') לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן על דעתיה דר' יוחנן דו אמר כו' ע"ד דר' ינאי לאי זה דבר נאמר לה' וחש לומר שמא יעלה לשם פתר לה במצליח בגורל (פי' שהיה שעיר א' מחוסר זמן וא' שאינו מחוסר זמן ועלה הגורל לשם על אותו שאינו מחוסר זמן ונמצא זה שמחוסר זמן הוא לעזאזל ומ"מ הוא פסול) שני שעירי יוה"כ כו' (נועם ירושלמי).
נשמעינה מן הדא פר מעכב את השעיר השעיר מעכב את הפר כו'. — צ"ל: פר מעכב את השעיר השעיר אינו מעכב את הפר (כ"ה בבבלי מ' א', ובתוספתא מנחות פ"ו ט"ס ע' מ"ש לעיל פ"א ה"א, עמ' 241) הדא אמרה שחט את הפר עד שלא הגריל חייב (פי' אם שחטו בחוץ) אין תימר פטור ניתני השעיר מעכב את הפר (ופירוש הק"ע בזה תמוה ע"ש).
ר' חנינה ור' יונתן תריהון אמרין אפי' בדם מילתיה דריב"ל כו'. — יש להחליף את הגירסא וכצ"ל: ר' חנינה ור' יונתן תריהון אמרין אפי' בדם ר' חנינה (היינו ר' חנינה האחרון חבירו של ר' מנא ע' מ"ש בקידושין פ"ג ה"ה) ר' בא בשם ר' יוחנן אפי' בדם (כל זה איתא לפנינו למטה ושייך כאן) מילתיה דריב"ל אמר אפי' בדם ריב"ל שאל חפן כו'.
בכל יום לא היה בה אמה גמודה. — צ"ל: בכל יום לא היה בה אלא אמה גדומה (פי' אמה דחוקה או עצבה וכמו שקורין לאדם שנקטעה ידו גידם, וכעין זה בשקלים סוף פ"ו "לא היה בו אלא אמה גדומה" וע' בשירי קרבן שם ד"ה גדומה. והנה בערוך ערך גמד ד' וכן ברשב"ם ב"ב ק' א' ד"ה גמדין כתבו פירוש אחד דגמד עניינו אמה קטנה, אבל כאן א"א לפרש כן כפי נוסח שלפנינו דא"כ "אמה גמודה" הוא לשון כפול שלא לצורך דבגמד לבד סגי).
ר' יוסי בר"ב בשם ר' ירמיה מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע פחות מכזית בפנים פטור. — ע' ק"ע ובמ"ל פי"ט הי"א ממה"ק שנדחקו בפירוש מאמר זה. וראה זאת מצאתי נוסח אחר בסדר רע"ג תחלת סדר מעמדות "ר' יוסי ב"ר בון ור' יוסי בר זבידא אמרו מן מה דתני רישא הקטיר כזית בחוץ חייב ותני סיפא פחות מכזית בפנים פטור מכלל דלא נפטרו צבור ידי חובתן (פי' דריבר"ב ור' יוסי בר זבידא פירשו הא דתני פחות מכזית בפנים פטור היינו שאם הזר הקטיר בפנים פחות מכזית פטור שאין הקטרה בפנים פחות מכזית).
מה מקיים ר' יהודה אש תמיד. — פי' דמשמע דצריכין מערכה לקיום האש אבל הכתוב והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה (שממקרא זה דריש ר"מ מערכת קיום האש) דריש ליה ר' יהודה לעיל פ"ב ה"א להצתת האש שלא תהיה אלא בראשו של מזבח.
ר' יעקב בר אחא בשם ר' שמואל בר אבא. — צ"ל: בשם ר' שמעון בר אבא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז).
ר' ירמיה בשם ר' פדת גחלי מה ת"ל אש (פי' דגחלים שאינן בוערות פחמים שמן כמו נופח באש פחם, ישעיה נ"ד נ"ז, וע"ש בפירוש המצודות אבל כשהן בוערות הן נקראות גחלים וא"כ ל"ל למכתב אש) שהיא בטלה ע"ג גחלים (פי' שיעשו ביוה"כ מערכה בפני עצמה כדי ליקח גחלים ממנה לקטורת שמקטיר לפני ולפנים, ומערכה זו לא תשמש לשום דבר אחר רק בשביל הגחלים הללו).
גחלי יכול עוממות כו'. —צ"ל: ותני כן (פי' כר' פדת והיא בספרא פ' אחרי) גחלי יכול עוממות (פי' גחלים בוערות אלא שהאש מכוסה באפר דק מלמעלה ואין האש נראה מבחוץ) ת"ל אש (פי' דכתיב למטה ונתן את הקטורת על האש, ויקרא ט"ז י"ג) אי אש (פי' מדכתיב אש ולא כתוב שם גחלים) יכול שלהבת ת"ל גחלי הא כיצד (ומלת "אש" שבינתיים מיותרת וליתא בספרא שם וילקוט פ' אחרי ובבלי פסחים ע"ה ב') כו' ת"ל גחלי אש (פי' דכתיב למעלה "גחלי אש" וכר' פדת).
מתניתא מסייעא לריב"ל תמיד תמיד אפי' בשבת כו'. — צ"ל: מתניתא מסייעא לר' יוחנן תמיד (פי' דכתיב בלחם הפנים, ויקרא כ"ד ח') תמיד אפי' בשבת אפי' בטומאה (פי' ולא תני תמיד אפי' במסעות) מתניתא מסייעא לריב"ל לא תכבה אפי' במסעות כו' ר' שמעון אומר אף בשבת ובמסעות היו מדשנין (כ"ה בספרא פ' צו).
מה מקיים ר' יהודה ודשנו את המזבח וירוון כו'. — צ"ל: מה מקיים ר"י ודשנו את המזבח א"ר יודה בן פזי וירוון כמה דאת אמר ואכל ושבע ודשן.