Sha'ar HaMelekh on Mishneh Torah, Divorce Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומותרת האשה להנשא כו' או מעדי מיאוניה. כתב ה"ה והטעם בירושלמי שאין ב' מצויין לחטוא בשביל א' כו' וכן כתב הטור אה"ע סי' י"ב וז"ל מיאנה או שחלצה בפני בית דין יכול א' מהן לישאנה כיון שהם ג' אין האחרים חוטאין בשבילו וכתב הב"ח שם וז"ל משמע דס"ל דדוקא בג' וכן כתב הר"ן ר"פ האשה שנתארמלה משם ר"ח דדוקא בג' והביאו ב"י סס"י י"ז גבי ניסת לא' מעידיה אלא דק' דלקמן סימן קנ"ב בדין ב' אומרים נתגרשה וב' אומרים לא נתגרשה דאם נשאת לא תצא כשנשאת לא' מעידיה הי"ל לרבינו לפרש דהיינו דוקא כשהיו ב' לבד איתו עד שנשאת אליו כמו שפי' הר"ן משם ר"ח גבי הך דב' אומרים נתגרשה כו' וכן בסי' מ"ז גבי שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה דבנשאת לא' מעידיה לא תצא הי"ל לפרש דדוק' בדאיכא ב' לבד אותו עד שנשאת לו ולכן נראה דמ"ש רבינו כיון שהן ג' האמת נקט דמיאון וחליצה אינו אלא בג' כמו שיתבאר עכ"ל ומה מאד תמוהים דבריו בעיני דמאי ראיה מייתי מהתם דהא אם נאמר דמ"ש הטור כיון שהן ג' דוקא נקט ג' אבל ב' לא היינו לענין שלא תנשא לכתחילה אבל אם נשאת ודאי לא תצא דאפי' בע"א המעיד שמת בעלה כתב בריש סי' הנזכר דאם נשאת לא תצא שכתב וז"ל המביא גט ממ"ה כו' או שמעיד על בעלה שמת או שאמר הרגתיו הרי זה לא ישאנה משום חשד ואם כנס לא יוציא וא"כ בשנים המעידים פשיטא ודאי דאם נשאת לאחד מהם לא תצא וא"כ משו"ה בסי' מ"ז וקנ"ב דשם מיירי הטור ז"ל לענין שאם נשאת לא תצא ולכתחל' לא תנשא לא הוצרך לפרש דמיירי בדאיכא שנים לבד אותו עד שנשאת וכיון שנשאת אפי' בעד אחד המעיד לא תצא ותדע דבסי' י"ז כתב הטור וז"ל אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת או עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת כו' בכולן לא תנשא ואם נשאת למי שאינו מעיד תצא ואם נשאת לא' מעדיה ואומר ברי לי שמת לא תצא עכ"ל הרי באפי' בעד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת כתב הטור ז"ל דאם נשאת לאותו עד לא תצא וכ"כ מרן הב"י שם שדעת הטור כדעת רבי' דעד א' אומר מת ועד אחד אומר לא מת אם נשאת לאותו עד לא תצא וכן נראה ממ"ש הוא עצמו בסי' הנזכר יע"ש וא"כ לפי דעתו אכתי ת"ל דבע"א אומר מת אמאי כתב דאם נשאת לאותו עד לא תצא הא לכ"ע בעד אחד איכ' חשדא וכדקתני מתניתין מת הרגתיו לא ישא את אשתו אלא ודאי כמ"ש ומ"ש הר"ן בשם ר"ח גבי ב' אומרים נתגרש' וב' אומרים לא נתגרש' דאמרי' לא תנש' ואם נשאת לא תצא דהיינו דוקא בדאיכא ב' לבד מאותו עד שנשאת לו דמשמע דאי ליכא שנים לבד מאותו עד תצא אע"ג דבפ"ב דיבמות אבעיא לן כנס מהו שיוצי' ופשיט ר"א ממתני' דהנטען על השפחה דאם כנס אינו מוציא ה"ט דס"ל להר"ן ור"ח דהא דא"ל כנס מהו שיוציא ה"ד אחלוק' חכם שאסר את האשה בנדר על בעלה משום דליכא חשדא דאסיר' ליה משום א"א דאפי' מה שחושדין אותו דשלא כדין עשה מ"מ כבר גירשה בעלה והרי היא מותרת לו מדאוריי' אמנם בחלוקת המביא גט ממ"ה ואמר בפני נכתב ובפני נחתם וכן בעד המעיד מת או הרגתיו דהלעז שחושדין אותו שמעיד עדות שקר כדי לישא אותה אסור' משום א"א אם כנס יוציא וכן הוא דעת התו' שם והרשב"א כמ"ש ה"ה וכ"כ מהרח"ש בקונט' עגונה דאיתתא דע"ה שדעת הר"ן ור"ח כדעת התוס' והרשב"א אמנם הטור דס"ל דאפי' במביא גט ממ"ה או בעד המעיד על בעלה שמת אם נשאת לא תצא מש"ה לא הוצרך לבאר בסי' מ"ז וקנ"ב דמיירי בדאיכא ב' לבד מאותו עד שנשאת לו וזה פשוט ויש לי לדקדק על דברי התוס' וסיעתייהו דס"ל דבעד אחד אומר מת אפי' אם נשאת תצא מהא דגרסינן ביבמות דפ"ח ע"א אמ"ר ל"ש אלא שנשאת בע"א אבל נשאת בב' ה"ז לא תצא כו' ופרכינן עלה ס"ס ב' וב' נינהו והבא עלי' באשם תלוי קאי ומשנינן בשנשאת לא' מעידיה כו' ע"ש והשתא ק' דא"כ כי קאמר רב ל"ש אלא שנשאת בעד אחד ע"כ בשנשאת לאותו העד מיירי דאי בשנשאת לאיש אחר אפי' נשאת בב' נמי תצא וא"כ בשנשאת לאותו העד היכי קתני מתני' ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה ומאי אירייא דבא בעלה אפי' לא בא בעלה נמי כיון שנשאת לאותו העד תצא וי"ל דאצטריך למיתני בא בעלה היכא שנשאת לאותו העד כדינו דהיינו שהיו לו נשים ומתו וכדתנן וכולן שהיו להן נשים ומתו כו' ואשמועי' דאם בא בעלה תצא מזה ומזה אלא דאכתי ק' דא"כ מאי ק"ל אבריי' דמוקמי' לה בשנשאת לא' מעידיה ואמאי לא נימא דברייתא מיירי בשנשאת לא' מעידיה כדינו וי"ל דלא ניחא להו בהכי דכל כי האי הי"ל לברייתא למיתני בהדיא ולא למיתני סתמא אם נשאת לא תצא משא"כ אמתני' דיבמות דעיקר דינא דמתני' בשבא בעלה הוא דבא לאשמועינן ולא נחית לאשמועי' דאם נשאת לא תצא א"ל דבנשאת כדינו מיירי מתני' כנ"ל ודוק ולדעת ר"ח דס"ל דבנשאת לא' מעידיה מיירי בדאיכ' שנים לבד מאותו שנשאת אבל אי ליכא אלא שנים תצא אין להק' א"כ מאי פרכינן התם ביבמות מתיב רבא מנין שאם לא רצה דופנו ת"ל וקדשתו בע"כ היכי דמי אילימא דלא נשאת לא' מעידיה כו' צריכה למימר דדופנו אלא לאו דנשאת לא' מעידיה וקתני דופנו והשת' מאי קוש' אימא דבריי' מיירי בשנשאת לא' מעידיה וליכא אלא שנים ואשמועינן טובא דאפי' בשנים תצא דהא ודאי לאו מילת' דפשיטא היא שהרי מתני' אצטריך למיתני בהדי' האומר הרגנוהו לא ישא את אשתו דהא ודאי בורכא היא דלר"ח דס"ל דאם נשאת תצא פשיטא ודאי דאינו אלא מדרבנן משום לזות שפתים דמדאוריי' ודאי לא תצא א"כ בריית' דקאי אקרא דוקדשתו ק"ל שפיר דבנשאת לאחד מעידיה אמאי תצא וזה פשוט: