צריך שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין ואפילו בטל הטעם כו'. הנה הראב"ד ז"ל השיג עליו מההיא דעיטור שוקי ירושלים בפירות דעמד ריב"ז והתירו אחר החורבן אע"פ שלא היה גדול כראשונים והרב ל"מ ז"ל תירץ דשאני ההיא דעיטור שוקי ירושלים דאמרינן פ"ק דמע"ב משרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה וא"כ כיון דתקנה זו היתה רופפת וכבר התירוה מפני ריבוי הפירות אע"פ שאמרו שכשיתמעטו הפירות יחזור הדבר לכמו שהיה מ"מ אחר החורבן כיון שאין שם טעם דעיטור שוקי ירושלים עדיף מטעמא דרבוי פירות וכיון דהם גילו דיש לבטלו מטעם זה ה"ה מפני טעם החורבן א"ד יע"ש. ולע"ד ק"ל עליו דאכתי תקשי לדעת רבינו ז"ל אליבא דר"י דאמר התם משחרב בהמ"ק היה התנאי הזה ופליג את"ק וס"ל דאף משרבו הפירות תקנתא לא זזה ממקומה איך עמד ריב"ז אח"כ ובטלה כיון שלא היה גדול כראשונים ותו דאכתי תיקשי מהא דתיקן ריב"ז משחרב בהמ"ק שיהיו מקבלין החדש כל היום כולו אע"ג דלא היה גדול כראשונים וכן ראיתי להמאירי ז"ל בפ"ק דביצה שהקשה קושיא זו אהך תקנתא דריב"ז ותירץ דכיון שבטל הטעם אין כאן ביטול דברי ב"ד חבירו ולא בעינן שיהיה גדול ממנו יע"ש. אכן לדעת רבינו ז"ל קשה ולכן הנכון מה שתירץ מרן הכ"מ: