אלו עבה"ט וע' בשיורי ברכה שכתב אם בירך על תפוחים וכיוצא ברכה אחרונה על העץ ועל פה"ע יצא בדיעבד וראיה מלקמן סי' ר"ח סעיף י"ג כו' ושם הביא דברי הרמ"ע באלפסי זוטא שאם בירך ברכה ראשונה על העץ ועל פה"ע אפי' לפני פירות האילן דעלמא שאינו מז' המיני יצא. ובשיורי ברכה שם כ' שנראין דבריו אם אמר על העץ ועל פרי העץ בלבד אך אם אמר כל הברכה בהווייתה בחתימה יש להסתפק ע"ש וע"ש בשם הרמ"ע שדעתו שאם בירך על המים ברכה ראשונה בנ"ר לא יצא דלהכי קרא לברכות בנ"ר ולא כלום אך בבר"י סי' ר"ד כ' מעשה בא' שבירך תחלה בנ"ר ואח"כ אמר שהכל והביא שם דברי הבאר שבע והא"ר לענין ברכת התורה ודעתו שא"צ לחזור ולברך לא בראשונ' ולא באחרונה ומ"מ כ' שצריך להתיישב למעשה ונראה דאם כבר אכל או שתה. ובירך שהכל בתורת ברכה אחרונה יש לו ליקח פרי או מים ולברך לפניו כראוי ואח"כ יברך ברכה אחרונה ויכוין לפטור האכילה או שתי' הראשונה ג"כ לאפוקי נפשיה מספיקא וע' ברדב"ז סי' רצ"ט וסי' תש"ך ואם בירך על הפת בפה"א דעת הרמ"ע דיצא ובשיורי ברכה הביא בשם ר' אשר בר' חיים בס' הפרדס כת"י שכתב שהריטב"א כ' דלא יצא וכן דעת מורי הרא"ה וכן אם בירך על פת אורז ודוחן המוציא לא יצא ע"ש. וע"ש שכ' הטעם דכיון דנעשה פת אינו נקרא פרי כלל אלא או לחם או מזון. ואם בירך על הפת בורא מיני מזונות יצא ע"ש וע' לעיל סי' קס"ז ולקמן סי' ר"ח:

חי העולמים. ע' בה"ט וע' שאילת יעב"ץ שדעתו ג"כ לומר בפת"ח ועיין בר"י שהביא שם בדברי מהר"י חאגיז בס' עץ חיים סוף תמיד ובסוף דבריו כתב שבתשובת מהר"י אריאל כת"י כתב שהאומר בפת"ח זה לפי הדקדוק אינו טועה ע"ש: