לסחורה עבה"ט ועיין שו"ת חוות יאיר שכת' שאין להתיר אפי' אם אין הספינה הולכת בשבילו ואפי' ביו"ט של ר"ה דיש מצוה להשלים מנין ולתקוע ולהתפלל ברבים אין להתיר ומשמע שם דאם אין הספינה הולכת בשבילו קצת צד היתר ע"ש וגם מבואר מדבריו במקום שיש רפסודות קורות מסודרות על שתי ספינות גדולות הולכות כל היום מעבר לעבר ומעט מזעיר שניכר מעשה ידי אדם בהעברתם אם היהודי מכירו ואינו אומר לו דבר ועובר עליו למנין בשבת אין איסור ולא מחלפא בספינה אחרת מצד שינוי גדולה ומעשים ושמא שלא נקראת ספינה סתם רק בחיבור מלת גשר ע"ש ובשו"ת עבודת הגרשוני סי' קכ"ג כת' בענין גשר הפורחות (נראה שהוא הענין שכת' החו"י שכת' שם שהגשר מתגלגלת מעצמה ויש שם מלח גדול והספן יחפור בו למען ילך בקל ובמהירות) אין להתיר רק אם רופא צריך לילך לחולה אפילו שאין בו סכנה וכן אם נקרא אל המושל הגדול משום דרכי שלום וא"צ קניי' שביתה ממש רק קצת קניי' שבית' ע"ש. ואמנם בשו"ת שב יעקב סי' ט"ז כ' להתיר לעבור על הגשר הפורחות לדבר מצוה אלא שב' שדיבר להלכה ולא למעשה ובתשוב' הג"מ זוסקינד רוטנברג סי' א' וסי' ב' מתיר ג"כ ובספר נתיב חיים כ' לקנות שבית' מבע"י ולצאת ידי הכל צריך לשהות בספינה כל זמן בין השמשות וכת' שכן נהגו בכמה מקומות באשכנז לעבור בנהר בספינה לצורך מצוה עפ"י הורים ומורים ע"ש. ועיין בבר"י סי' של"ט שהרבה מחמירין ולכן היכא שאין צורך מצוה כ"כ יש להתרחק מזה. וכל היתירי' הללו הם כשהוא בתוך התחום דוקא כמ"ש בשב יעקב ע"ש: