Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 488
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לקרות, וע' בשאגת ארי' סי' ס"ט בספק אם אמר הלל ביו"ט או לא אינו חוזר ואומר מספק דהלל דיו"ט דרבנן ע"ש:
בש"ע ס"ג מוציאין ב' ספרים כו' עיין מה שכתבתי בשערי אפרים שער ה' באם טעם וקרא בפ' שור או כשב ושאר דינים בטעות הקורא משם תדרשנו וכתב בר"י באם סיים בפסוק ליל שמורים וכבר אמר העולה החמישי הברכה א"צ לקרות עוד כ"כ בספר בית דוד ע"ש ובענין אמירת הי"ג מדות בהרבש"ע בשעת הוצאת הס"ת כתב בפע"ח וז"ל מצאתי במחזור של מורי ז"ל כתב מבחוץ מכת"י מורי ז"ל ביום א' דשבועות יקרא י"ג מדות ג"פ ואח"כ יאמר רבש"ע מלא כל משאלות כו' וכן יה"ר ויחזור התפלה ג"פ ואח"כ יאמר ג"פ ואני תפלתי וכן יעשה במוסף וביום ב' ביוצר וכן דפסח וכן דסוכות כו' ע"ש ולא ראיתי נוהגין לו' התפלה ג"פ רק פעם אחת לבד ומ"ש וכן יעשה במוסף כו' פי' הרמ"ז באגרותיו סי' י"ר דהיינו כשאומר החזן כבודו מלא עולם וביום ב' ביוצר בהוצאת ס"ת וביוה"כ במנחה גם הוא בשעת הוצאת ס"ת ומזה יבין שבא"י אין משלשים הטעם כי אין להם אלא י"ט אחר ובמנחה אין ס"ת כו' ע"ש וע' בשערי אפרים שערי יו"ד סעיף ה' שכתבתי שיש נוהגין להתחיל הי"ג מדות ויעבור כו' ובפתחי שערים שם כתבתי שראיתי באיזה ספר שאין להתחיל ויעבור וכתבתי שאפשר הטעם לפי שאין אומרים דרך בקשה ועתה ראיתי כי דבר זה נשאל להרמ"ז שם והוא ז"ל השיב שאין לאומרו בתחלת י"ט כלל כי אז הכוונה בבחינות עליונות והוא סוד אמירתן ג"פ ואין בנו כח אפי' ברבים לאומרם דרד תחנה רק ע"ד שבח ע"ד שאומרים י"ג (מדות) של מי אל כמוך ומינה דעיקר אמירתן הוא כקורא בתורה ודוקא בי"ט הראשונים כו' ע"ש והאידנא נהיג לו' אף בימים אחרונים של יו"ט וע"ש שגם אם חל יו"ט בשבת שאומרים בריך שמיה לא נדחה תפלה זו כי תפלת בריך שמיה אין עיקרה אלא במנחת שבת כו' ע"ש ומשמע דבשאר יו"ט שאינו חל בשבת אין אומרים בריך שמיה והאידנא נהוג לו' גם בריך שמיה בכל יום טוב אף שאינו חל בשבת וגם בחול בשעת הוצאת ס"ת וכמש"ל: