האחרון עבה"ט וע' בשו"ת חוות יאיר סי' רך"ה במה שנוהגים האשכנזים שא"ל אופן בשביעי של פסח ואומרים בדרך מליצה ויסר את אופן מרכבותיו וכ' שאין להרהר אחר המנהג ויש סמך לדבר ממה שאמרו בסנהדרין דבליל ז' של פסח בקשו מלה"ש לו' שירה אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים כו' ע"כ, וע"ש מ"ש על דברי התוספות בעירובין דף י' בענין והחיות ישוררו כו' ע"ש ויש ליזהר בפייט השירה באחרון של פסח בחרוז נרדם ואבד כו' רגילין ההמון להפסיק בתיבת חסידך ולהמתין בתיבת נחית בחסדך עד שיגמור החזן כמנהגם כשאר החרוזים ומשגה הוא כי כאן צריך לו' בדבור אחד כל החרוז דהיינו גם תיבות נחית בחסדך המקושר למעלה אל ובני זרע חסידיך כמובן:

(בש"ע סעיף ט') מתפלל כדרכו וכ' בבר"י בשם מהר"י מולכו אם חתם בשחרית שבת וח"ה מקדש השבת וישראל והזמנים א"צ לחזור ואם חתם ישראל והזמנים ולא הזכיר שבת לא יצא ואם תכ"ד חזר ואמר מקדש השבת יצא וכתב בר"י שאם בסדר מוסף התפלל מוסף שבת לחוד לא יצא ועיין במים רבים סי' מ"ב לענין אם בשבת ור"ח התפלל של שבת לחוד ע"ש ואם התפלל תפלת מוסף של הה"מ ולא הזכיר שבת באמצע רק בחתימה חתם מקדש השבת וישראל והזמנים לא יצא וצריך לחזור וכן אם התפלל בשבת ח"מ מוסף שבת לבד ואמר יעלה ויבא בעבודה לא מהני כיון שלא הזכיר מוסף ח"ה כ"ב בבר"י אך תברי' לגזיזיה במח"ב סי' רל"ח והביא דברי הרמ"ע באלפסי זוטא והאריך ומפיק דבאלו הב' שחתם בשבת אף שלא הזכיר באמצע וכן בלא הזכיר מוסף חה"מ ואמר יעלה ויבא אינו חוזר ע"ש ועיין בגו"ר כלל ד' סי' י"ט ובפרח שושן סי' ג' וסי' ד' מדינים אלו:

שלא לברך עבה"ט ועיין בשו"ת רמ"א סי' ל"ה האריך בטעם הדבר והמ"א הביא בקיצור ע"ש: