דזמרה עבה"ט. ובש"צ כתב בשם מ"ח דאין חילוק בזה דאפילו מי שאינו רגיל להתפלל בתמידות עם הציבור שאינו משכים כ"כ מ"מ אם אירע לו איזה פעם שבא לבה"כ ומצא צבור בסוף פד"ז יעשה כמ"ש בש"ע דעכ"פ יש לו לזכות בפעם זה כו' ובס' יוסף אומץ כתב על דברי הש"ע שמי שאינו חרד להשכים לתפלה ואם יתפלל כנ"ל אז על הרוב לא יוכל לו' הזמירות הקבועים קודם תפלה ויפסיד ברכת ב"ש וישתבח אז אין לו לשנות מטבע שטבעו חכמים בברכות ובש"צ כתב דהב"י לא קאמר אלא בכה"ג שעל הרוב כו' וגם שלא הקפיד רק על ברכת ב"ש וישתבח דהיינו שהוא מתאחר עד שיצטרך להתחיל יוצר אור שמפסיד הברכות לגמרי אכל מי שי"ל הברכות עם קצת זמירות יש לו לעשות כהש"ע וכמ"ש הח"צ ז"ל ע"ש. ואמנם כ"ז מיירי במתאחר אבל מי שדרכו להתפלל במתון ובכוונה ואף שבא בתחלת התפלה אין יכול להתפלל בשוה לא יועיל להתפלל עמהם יחד כיון שהוא מתנהל לאט ובמתון ואם יתפלל עמהם בשוה יפסיד הכוונה מותר לו להתפלל על הסדר ויראה לכוין שברכו וקדושה יאמר עמהם בין הפרקים ולא יעמוד באמצע הפרק וכל לבבות דורש ה':

הברכות עבה"ט. ועיין לעיל סי' ו' על דברי הפר"ח אלו: