חנוכה. ע' בנ"ב מ"ת סימן קל"ז בישוב דברי הב"ח שכת' שהפך שמן מצאו שהיה מוקף צ"פ והקשו עליו דמוכח דטמא בהיסט והוא ז"ל השיב ששיטת רש"י בשבת דף פ"ה כהב"ח ועיין שם בתוס' שהקשו על רש"י וע' בתו' שם דף פ"ה וע' במור וקציעה האריך ג"כ בזה ועיין בדברי אא"ז בבכור שור בשבת מ"ש בזה על דברי הרא"מ וע' בשו"ת שער אפרים סי' מ"א ובח"צ סימן פ"ז ובפני אריה סי' מ"ם וע' בא"ר שהשיג על המפורש במגילת תענית שחיפם בעץ היינו עצים וליתא דהיינו בדיל כמ"ש רש"י בע"ז כו' וכבר קדמו בשער אפרים ע"ש ואני בפרישתי לפסיקתא רבתי בפסקא דחנוכה כתבתי ליישב עפ"י מאי דקי"ל דחיפוי כלים טהורים אפי' חיפוי של מתנות ואדרבה הכלי בטל לגביה וכמ"ש הרמב"ם בפ"ד מה' כלים ואע"ג דהרמב"ם לענין כלי עץ שיש לו בית קיבול מיירי נראה שאין לחלק בין כלי עץ שיש לו בית קיבול אף על פי שהוא מקבל טומאה נטהר ע"י החיפוי כמו כן בשני מיני מתכות כללא הוא דחיפוי כלים טהורים ע"ש ועיין בסוף חגיגה בזה:

הנשים עבה"ט וע"ש בח"צ שסובר שיש למחות בידם כשנוהגים שלא לעשות כי הבטלה עבירה היא וכו' ולא דמי לר"ח דאיקרי מועד ויש בו קרבן מוסף ע"ש ומ"ש בה"ט בשם ב"ח לענין תענית ערב חנוכה עיין לקמן סי' תרפ"ו במג"א שם ועיין בשו"ת שער אפרים סי' מ"ג שהסכים לדינא להב"ח לאסור בתענית דלפני חנוכה ועיין בשו"ת הר הכרמל סימן יו"ד באחד שהתענה כמה שנים בערב חנוכה הוי נדר בטעות כו' ולענ"ד אין להקל בזה כיון שאפשר בהתרה ע"י חרטה שאילו היה יודע שיש איסור בזה לא היה מתענה היום ועיין פר"י שכתב שמותר לגזור ת"צ אף במקום שנהגו שלא להתענות ערב חנוכה ויש מי שחולק ע"ש: