(ב א משנה) חש"ו נודרין ונערכין.—לפי מה ששנינו דשוטה נידר, מוכח שיש לו דמים, אבל בכתובות (לב א) מבואר, דשוטה אין לה בושת ופגם, ומוכרח שאין דמים לשוטה. ואולי נאמר דלצדדין שנינו כאן, דכל שוטה שהוא - אף שאין לו דעת כלל - מ"מ הוא נערך, ובשוטה כזאת הוא שאמרו בכתובות שאין לה בושת ופגם; אבל לענין נדר - דוקא שוטה שיש לו מקצת דעת, ויכולים להשתמש בו במלאכה קלה ושוה מקצת דמים בזה דוקא שנינו שנידר, ומ"מ הוא נקרא "שוטה" כנגד פקח. וכענין זה יש ביבמות (קטז ב): "אמרו לו לר' יהודה לדבריך פקחת תנשא, שוטה לא תנשא". וגם שם עניינה זו שאינה בקיאה בדרך ארץ שלא באה בוכה ובגדיה קרועים, אבל אינה שוטה גמורה, דזו לא תקינו לה רבנן נשואין, כדאיתא שם (קיב ב), וכ"ש הרז"ה בספר הצבא מדה ב'. ועי' מ"ש במעילה יח ב ונדה כד ב.