(יא רע"ב) עוד אחרת יש להם ברומי א' לע' שנה וכו'.—עי' ערך מלין ע' איד, שרומז על השחוק "סקולוס", שנעשה פעם אחת בכל דור, שבו היו מרקדים על החבל ולובשים עורות בעלי חיים ולובשים על פניהם מסוה מעור אדם, ובטרם יתחיל חשחוק הזה היה הכרוז יוצא בכל הערים: הקבצו לראות שחוק, אשר כמוהו לא ראיתם, וגם לא תוסיפו לראותו עוד עד עולם. ובימי שמואל היה שחוק כזה ברומי בימי הקיסר פיליפוס בשנת ד"א ז' (או ח') ליצירה ונמשך עשרה ימים, ואז נשלם אלף שנה לבנין רומי, ובו בזמן הוכתר ממהנה אנשי הצבא לקיסר שר הצבא דקיוס אשר מרד בפיליפוס והרגו לאחר זמן קצר, ועל זה סובב מה שהכריזו "סך קירי פלסתר וכו'", ושם האריך הרבה לבאר זה.

(יא ב) הני דפרסאי ודרומאי דבבלאי מאי.—כפי הנודע היו הפרסיים רוב תושבי בבל בזמן חז"ל, לכן העיקר כגירסת רה"ג בשו"ת הגאונים "זכרון לראשונים" סי' מו: "דבאלי מאי" פי' גוים שבשדות ומדברות כאשר תאמר תורבאלא (חולין פ ע"א), וכעין זה איתא בפי' ר"ח כאן.

(שם) ואקניתיה.—בתה"ג סי' מו כתב בשם רה"ג יום שאדם קונה שדהו אותו היום עשאוהו יו"ט ובאין ושותין אצלו ומזמרין לו עד שמעמידין כלומר עד שמאשרין ומחזקין השדה ביד הקונה.