(לו סע"ב תוספות) ד"ה צער וכו'.—כבר כתבנו בסנהדרין (ה א), שא"א שר' זירא יהיה בזמנו של רבי, ולפיכך עיקר הביאור כאן הוא שאמר ר' זירא, שצער גדול היה לו בשאלה זו אצל ר' אסי עד שנזכר שכבר שאל שאלה כזו את ר' יוחנן, ור' יוחנן השיב לו שגם הוא כבר שאל זאת את ר' ינאי, וכ"ה הענין בנשארים. אבל כל אחד ואחד שאל בזמן אחר. וכעין זה מצאנו בירושלמי כלאים פ"ט ה"ד [לב רע"ג]: "ר' ברכיה שאל לר' חלבו ר' חלבו שאל לר' אימי, ר' אימי שאל לר' אלעזר, ר' לעזר שאל לר' חנינה". ורחוק הדבר שבימי ר' חלבו יהיה ר' חנינה קיים.