(קכט רע"א רשב"ם) ד"ה אי מדמר וכו' והך דרשה דמר זוטרא בתר הכי הואי וכו'.—דבריו אינם נכונים, דמר זוטרא קשיש גם מרב אשי (עי' ב"מ טז א תוס' ד"ה ארצי), אלא שקושית התלמוד כאן היא על המסדר שהיה לפניו, שכבר פסק דלית הלכתא כמר בר רב אשי, וגם סידר הוא שדרש מר זוטרא הלכתא ככל הני שמעתתא כדשלח ליה ר' אבא וכו'. וכעין זה כתבתי לעיל (ז א), וכעין זה יש בשבועות (לו א) "תרתי למה לי", שהמעיין שם ימצא שהקושיא אינה אלא על מסדר התלמוד שקדם לו. ונראה שקושיות הללו מרבנן סבוראי הן. וע"ע כתובות (כב א) וסנהדרין (ל ע"א).