Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra Daf 167b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(קסז ב) שם האיש בגט וה"ה שם האשה וכו'.—נראה דבהכרה זו שבגט יש הפרש בין איש לאשה דהכרת האיש צ"ל בפניו ובשמו, אבל הכרת האשה אינה אלא בשם בלבד. וביאורו שצריכים לדעת דאיש זה הוא ששמו ראובן והוא מגרש את אשתו, שידוע להם ששמה רחל, ואע"פ שאינם יכולים להכיר רחל אשתו בפניה. ולהיפך בשובר צריכים להכיר את האשה בפניה ובשמה ואת האיש צריכים לדעת רק בשמו בלבד. והם הם דברי רב שאמר "ובלבד שיהא מכיר שם האיש בגט ושם האשה בשובר" דהיינו כמו שביארנו, שבגט צריך להכיר את האיש בפניו ובשמו, ובשובר צריך להכיר את האשה בשמה ובפניה. ושביק רב שם האשה בגט ושם האיש בשובר, מפני שבאלו דיו להכיר רק את שמותיהם בלבד. ולפ"ז מיושבת היטב תמיהת התוס' ד"ה שם.
אבל מצאתי בירושלמי גטין פ"ד ה"ב [מה ע"ג] להיפך, דבגט צריך להכיר את האשה בפניה, שזו אשת המגרש, אבל אינו צריך להכירה בשמה. והוכיחו כן מזה ששנינו שם (פ"ד מ"ב): "בראשונה היה משנה שמו ושמה וכו'" ואם במכירה גם בשמה לא היה יכול לשנות את שמה. ומשמע שם דגם באיש המגרש אינו צריך להכיר אלא בפניו, שזה הוא המגרש, אבל אינו צריך להכירו בשמו (ע"ש). אבל אין זה שיטת תלמודנו, דכאן מוכח שצריך להכיר את האיש גם בשמו.