(כג ב תוספות) ד"ה ולא ישמרנו וכו' וי"ל דלכתחילה כשהוזמו וכו' ביאור דבריהם הוא כגון שבאו עדים ביום א' והעידו, שהיום נגח שור זה את האדם, ולפני שנגמר דינו הוזמו אותם עדים; וביום ב' באו עדים אחרים והעידו שבו ביום נגח, וגם אלו הוזמו לפני שנגמר דינו; וכן ביום ג' באה כת שלישית והעידה שבו ביום נגח, וגם אלה הוזמו קודם שנגמר דינו. וביום ד' באו עדים אחרים והזמו לכל ג' כתי עדים משלשת הימים, שהזמו לג' כתי העדים שהעידו שנגח; ולפ"ז הרי כל ג' כתי העדים שהעידו שבכל יום ויום נגח אמת אמרו, ועד שלא הספיקו ב"ד לגמור דינו של אותו שור חזר ונגח פעם ד', דלמ"ד ליעודי תורא נעשה מועד בין לאביי ובין לרבא מיד כשהוזמו זוממי זוממין, אבל למ"ד ליעודי גברא אינו נעשה מועד, דהא כל כת עדים שהעידה שנגח בכל יום ויום כבר הוזמה בו ביום, ואף שביום ד' אחר שהוזמו זוממי זוממין חזרו כל ג' כתי העדים למקומן, מ"מ אין כאן אלא העדאה אחת לבעלים בפעם אחת, ואכתי הוי תם (ומ"ש מהרש"א בזה אינו מובן לי, ע"ש).